דְּפוּס

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאדפוס
הגייה*dfus
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשד־פ־ס
דרך תצורהמשקל קְטוּל
נטיותר׳ דְּפוּסִים
  1. תבנית שיוצקים לתוכה חומר רך או נוזלי כדי שכאשר הוא יתקשה הוא יקבל את צורת התבנית.
    • "ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו... [שמות כה, כט] הקערות אלה דפוסין שהיו עושים את לחם הפנים בדפוס" (דברים רבה, דברים פרשה ד)
  2. הטבעה של אותיות וציורים על ניר או על חומרים אחרים.
    • דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין המשמשת ליצירת מספר עותקים זהים מאותו מקור. (מתוך ויקיפדיה)
  3. צורה שהוטבעה, בדפוס (2) או בדרך אחרת.
    • הראו בתכריכים דפוס פניו של אותו איש
  4. מקום שמבצעים בו עבודות דפוס (2), בית דפוס.
    • את העתון מדפיסים בדפוס "דבר".
  5. בהשאלה: מ (1), תבנית פעולה שחוזרת על עצמה.
    • לרוב, דפוסי התנהגותם של רוצחים סדרתיים חוזרים על עצמם ממקרה למקרה.

גיזרון

עריכה
  • מיוונית: tupos) τυπος) – תבנית, רישום, דגם, מִטְבַּע, מוצר של תבנית.
  • בלשון חז"ל גם טְפוּס (ראו טופס) ” נילוש אחד אחד ונאפה שנים שנים ובטפוס היה עושה אותן וכשהוא רדן נותנן בטפוס כדי שלא יתקלקלו“ (משנה, מסכת מנחותפרק יא, משנה א)

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
השורש דפס

השורש ד־פ־ס הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ד־פ־ס עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִדְפִּיס מַדְפִּיס יַדְפִּיס הַדְפֵּס לְהַדְפִּיס
הֻפְעַל הֻדְפַּס מֻדְפָּס יֻדְפַּס -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-