תֵּבָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תיבה
הגייה* teva
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־ת־ב
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳ תֵּבוֹת; תֵּבַת־, ר׳ תֵּבוֹת־
 
תבה (קופסה)
 
תבה (פאון)
 
שתי תיבות (במוזיקה)
 
חלק מארון קודש
  1. לשון המקרא סירה, ספינה.
    • ”וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.“ (בראשית ז, פסוק יג).
    • ”וְלֹא יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר.“ (שמות ב, פסוק ג).
  2. ארגז, קופסה גדולה המשמשת לאחסון.
  3. (יהדות) הארון או הקופסה בם שומרים ספרי התורה בבית הכנסת.
    • ”סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד – מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ.“ (משנה, מסכת תעניתפרק ב, משנה א).
  4. צורת מלבן או רבוע; ומכאן, המלבן שבו נכתבת מילה אחת.
  5. לפי הקודם מילה נפרדת שיש רווח לפניה ואחריה.
  6. [גאומטריה] פאון תלת ממדי שצלעותיו וזוויותיו ישרות.
  7. [מוזיקה] תבנית המגדירה את יחידת המשקל של קטע מסוים.

גיזרוןעריכה

  • במקרא רק במובן (1) יש השערה שמקורה במצרית. בלשון חז"ל במובנים (2), (3), (4), (5).
  • בקרב יהדות מרוקו, "תִּיבֲּה" היא הבימה עליה ישבו נכבדי הקהל, ובקדמתה ניצבו החזן והקורא בתורה [1].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   סירה (לשון המקרא)
  • אנגלית: ark‏‏‏‏
   ארגז, קופסה
   ארון הקודש
   צורה דו־ממדית
   מילה
  • אנגלית: word‏‏‏‏
   צורה תלת־מדית
   במוזיקה
  • אוקראינית: tакт‏‏‏‏
  • איטלקית: misura‏‏‏‏
  • אנגלית: bar‏‏‏‏
  • אספרנטו: takto‏‏‏‏
  • גרמנית: Takt‏‏‏‏
  • הולנדית: maat‏‏‏‏
  • דנית: takt‏‏‏‏
  • סלובנית: takt‏‏‏‏
  • סלובקית: takt‏‏‏‏
  • ספרדית: compás‏‏‏‏
  • פולנית: takt‏‏‏‏
  • פורטוגלית: compasso‏‏‏‏
  • צ'כית: takt‏‏‏‏
  • צרפתית: mesure‏‏‏‏
  • רוסית: tакт‏‏‏‏

הערהעריכה

  • השימוש בתבה (1) רק בהקשר לתבה שבספר בראשית ובספר שמות. ואולי זאת מילה ממקור שונה מהתבה שבלשון חז"ל.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תיבה (גאומטריה)
  ערך בוויקיפדיה: תיבה (מוזיקה)
  ערך בוויקיפדיה: ארון קודש
  ערך בוויקיפדיה: היכל

תֻּבָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תובה
הגייה* tubah
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ תֻּבּוֹת; תֻּבַּת־, תֻּבּוֹת־
  1. עברית חדשה גוף הטנק בלי הזחלים, המנוע והצריח.[2]

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד. עמ' 174
  2. יאיר בורלא, לקסיקון מונחים צבאיים, 1988.