ארון
אָרוֹן (מקרא: אֲרוֹן)
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארון |
| הגייה* | aron |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ר־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלוֹן |
| נטיות | ר׳ אֲרוֹנוֹת או אֲרוֹנִים; אֲרוֹן־, ר׳ אֲרוֹנוֹת־ או אֲרוֹנֵי־ |
- לשון המקרא רהיט בצורת תא, שסגור בדלת ומכיל מדפים לצורך אחסון חפצים שונים.
- ”וְאֶכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן“ (דברים י, פסוק ב)
- ”וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן, וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית יהוה.“ (מלכים ב׳ יב, פסוק יא)
- ”בעוון שני דברים עמי ארצות מתים על שקורין לארון הקודש ארנא ועל שקורין לבית הכנסת "בית העם"“ (בבלי, מסכת שבת – דף לב, עמוד א)
- סידרתי את הבגדים בארון.
- כלי קיבול, תבה בעלת מכסה, לשים בה את גופת המת.
- [סלנג, צה"ל] כינוי לאותות דרגות הכתף אשר בעלות צורה מלבנית.
גיזרון
עריכה- אוגריתית: ảrn, תיבה; אכדית: arānu תיבה, ארון; פיניקית ומואבית: ארן.
- יתכן נגזר משמו של עץ כלשהו...
מידע נוסף
עריכה- אָרוֹן או אֲרוֹן: הצורה התקנית בעברית חדשה: אָרוֹן.[1] הצורה במקרא: אֲרוֹן.[2] הצורה המיודעת: הָאָרוֹן - ה״א היידוע הַ־ מוסיף דגש באות הבאה (מים ← הַמּים), עקב העובדה שבמקור: הַ־ = הַל כמו ערבית الْ (אַל), והאות ל נטמעת באות הבאה שמוכפלת, כלומר עם דגש. כאשר אין אפשרות לדגש את אות זו (אות גרונית), התנועות מתארכות, לכן אֲ ← אָ. אבל הצורה התקנית אֲרוֹן מופיעה כאשר אין ה״א היידוע: ”וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד“ (מלכים ב׳ יב, פסוק י).
- מילה זו מופיעה בסרקופג של תבנת, ארון קבורה של מלך צידונים תבנת: ”אֲנֹךִ תַּבְנִת כֹּהֵן עַשְׁתֹרֶת מֶלֶךְ צִדֹנִם ... שֹׁכֵב בַּאֲרֹן זֶ“
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה רהיט לאחסון
ארון מתים
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: ארון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארונות |
סימוכין
עריכה- ↑ האקדמיה ללשון העברית.
- ↑ יש להזין הערת שוליים בתבנית