סרן

סֶרֶן א

לשון המקרא כינוי במקרא לשר או נגיד אצל הפלשתים.
- ”וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים עֹבְרִים לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עֹבְרִים בָּאַחֲרֹנָה עִם אָכִישׁ“ (שמואל א׳ כט, פסוק ב)
עברית חדשה דרגת קצונה בצה"ל המקבילה לקפטן או קפיטן בחילות זרים; בין סגן לרב־סרן.
- ”הרב מוזס, המכהן בצבא הפולני לשם החיילים היהודים, הועלה ממדרגת סרן למדרגת מצביא.“ ("דאר היום", 2 במרץ 1931, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”בסופו של דבר נקבעו תארים אלה: [...] רב־סרן, ונמוך ממנו - סרן, לערך לט. קולונל ומייג'ור.“ ("הבקר", 27 ביוני 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

עפ"י אבן שושן: אולי "שַׂר" בלשון הפלשתים; יש המצביעים על קרבה ל- τύραννος (טִירָנוֹס) ביוונית.

סרני פלשתים וכו' ואסרנוהו (שופטים טז, ה) סרני (אסרני) סוהרים האוסרים את השבויים, ויונתן תרגם טורני (טוראי)

לשון המקרא ציר או מוט רוחבי שלקצותיו מחוברים שני אופנים או גלגלים נגדיים של עגלה, מכונית וכדומה.
- "וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת [...]." (מלכים א ז ל)
- ”שמור על הכונון המדויק של אפני הסרן הקדמי.“ ("דבר", 28 בנובמבר 1950, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

בארמית: סַרְנָא.
ועד הלשון העברית, מילון למונחי התכניקה (תרפ"ט), 1929; מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946; מילון למונחי המשק החקלאי (תש"ח), 1948; מילון תחבורה מסילתית (תשנ"ח), 1998; מילון תחבורה יבשתית (תשע"ב), 2012.

↑ מיוונית - עריץ - tyran. מושל-טיירנוס ,בשל החילופין בדיאלקטים היוונים בין סיגמה וטאו מקור המילה סרן