יוֹרֵשׁ עֶצֶר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יורש עצר
הגייה* yoresh ׳etser
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות נ׳ יוֹרֶשֶׁת עֶצֶר ר׳ יוֹרְשֵׁי עֶצֶר
  1. מי שעתיד לעלות על כסא‏‏־המלכות ברגע שיתפנה.
    • ”וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת-לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וְאֵין-מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר וּרְחֹקִים הֵמָּה מִצִּדֹנִים וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם“ (שופטים יח, פסוק ז)

גיזרון

עריכה
  • המילה "עֶצֶר" מופיעה פעם יחידה בתנ"ך, כחלק מצירוף זה.
  • אוגריתית "עצר" - "עוּשׂרִין" [1] "ủṯrynי" בהוראת יורש-עצר, נסיך, שם זה נגזר משורש קדם-שמי המורכב מן (תחילית ע' -ān) + ("תר" - tr. "תר-אחרי", בהוראת "עקב-אחרי") [2].
  • חורית מושאלת כאכדית "עֻשְׁרִאַנִ" ušriani - עוצר.

פרשנים מפרשים

עריכה
  • א. ואפס עצור ועזוב (דברים לב, לו) • רש"י: עצור - נושע על ידי עוצר ומושל שיעצור בהם • עצר הם האוצרות העצורים בארמון המלכים (עפ"י הרלב"ג)
  • ב. זה יעצור בעמי (שמואל א, ט, יז) • רש"י: יעצר בעמי - ימשול כמו עצור ועזוב כך דרך המושל לעצור העם במלחמה שלא יתפזרו ולא יתפשטו זה מזה ולעצור בכל אחד מעשות רעה • רד"ק: יעצר - ימלוך כמו יורש עצר יורש מלוכה ונקרא המלך עוצר לפי שעוצר העם שלא ילכו ושלא יעשו דבר אלא ברשותו (ובהמשך מסביר בדרך אחרת שהמלך עוצר את אוייבי עמו) • מצודות: יעצור - ימשול על שם שעוצר ומעכב בעמו מלעשות דבר שלא ברשות.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

סמוכין

עריכה
  1. KTU 2.67:1; 3.1:30; cf. 4.103:6
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ'125 : ủṯryn