יורש עצר

יוֹרֵשׁ עֶצֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יורש עצר
הגייה*	yoresh ׳etser
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צירוף
נטיות	נ׳ יוֹרֶשֶׁת עֶצֶר ר׳ יוֹרְשֵׁי עֶצֶר

1. מי שעתיד לעלות על כסא‏‏־המלכות ברגע שיתפנה.

   • ”וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת-לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וְאֵין-מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר וּרְחֹקִים הֵמָּה מִצִּדֹנִים וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם“ (שופטים יח, פסוק ז)

גיזרון

• המילה "עֶצֶר" מופיעה פעם יחידה בתנ"ך, כחלק מצירוף זה.
• אוגריתית "עצר" - "עוּשׂרִין" "ủṯrynי" בהוראת יורש-עצר, נסיך, שם זה נגזר משורש קדם-שמי המורכב מן (תחילית ע' -ān) + ("תר" - tr. "תר-אחרי", בהוראת "עקב-אחרי") . ראו שורש ת־ו־ר.
• חורית מושאלת כאכדית "עֻשְׁרִאַנִ" ušriani - עוצר.

תרגום

• אנגלית: heir‏‏‏‏
• ערבית: ولي العهد‏‏‏‏

ראו גם

• בן מלך
• יורש
• נסיך