מִזְוָדָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזוודה
הגייה* mizvada
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ז־ו־ד
דרך תצורה משקל מִקְטָלָה
נטיות ר׳ מִזְוָדוֹת, מִזְוֶדֶת־, ר׳ מִזְוְדוֹת־
 
מזוודה
 
איור של מזוודה
  1. תיק גדול בעל ידית המשמש לאחסון חפצים כגון בגדים בעת מעבר ממקום למקום.

גיזרוןעריכה

  • מופיעה במשנה: "רבי יהודה אומר, אף הרבצל והמזודה כל שהן" (משנה כלים כ א), ובנוסח הרמב"ם מופיע "והמיזדה". רבי עובדיה מברטנורא מפרש את הכתוב: "מזודה - כלי שנותנים בו צידה לדרך".
  • ארמית צידה זוודתא-זוודין דוגמה: אַתְקִינוּ לְכוֹן זְוָדִין אֲרֵי בְּסוֹף תְּלָתָא יוֹמִין אַתּוּן עָבְרִין יַת יַרְדְנָא (תרגום יונתן יהושע פרק א)
  • שורש מקביל زود (ז־ו־ד) בערבית, במשמעות דומה (צידה, הצטיידות).

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה