תכריך

תַּכְרִיךְ עריכה

לשון המקרא גלימה. בגד העוטף את הגוף סביב.
- ”וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.“ (אסתר ח, פסוק טו)
לשון חז"ל בעיקר בריבוי: בד פשתן המשמש ככסות למת.
- ”תַּכְרִיכֵי הַמֵּת וּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם; לֹא יִתֵּן הַמַּרְדַּעַת עַל כְּתֵפוֹ, אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ זֶבֶל“ (משנה, מסכת כלאיים – פרק ט, משנה ד)
- "הנוהג היהודי להניח בשמים בתוך תכריכי מתים נזכר בברית החדשה. לפי המסופר בבשורה על פי יוחנן, ישו נקבר על פי כללי המסורת היהודית, ושני אנשים שמו בתכריכיו כמות גדולה של בשמים" ^[1].
(יש לשכתב פירוש זה): אסופה
- תכריך כתבים