פתיחת התפריט הראשי

זֶבֶד (גם: זֵבֶד)עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זבד
הגייה* zeved
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ב־ד
דרך תצורה משקל קֶטֶל, משקל קֵטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): שי, דורון.

גיזרוןעריכה

  • "זבד" היא מילה יחידאית במקרא, המופיעה בפסוק: ”וַתֹּאמֶר לֵאָה, זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב־הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, זְבֻלוּן.“ (בראשית ל, פסוק כ).
  • הפרשנים התקשו בפרוש המלה. הרמב"ן בפרושו על הפסוק כותב "לא מצאו למלה הזאת מוצא בלשון הקדש, ויתכן שנאמר שהיא מלה מורכבת 'זה בד'", ומפרש בַּד במשמעות "צאצא". כן הוא מצין את תרגום אונקלוס "זבד טוב"="חולק טב" ("חלק טוב"), ומעיר שהוא כנראה התקבל כתרגום למילה "זווד" הארמית, בהחלפת בי"ת בו"ו.
דונש בן לברט פרש "זבד"="מתנה" בתשובתו לרב סעדיה גאון. זאת, בהקבלה למילה "زبد" בערבית ("לשון הגרי").
בפסוק, לאה מודה לאלהים על הלידה. היא ילדה את זבולון ודינה. יש המפרשים שנולדו תאומים, שכן דבר הריונה מוזכר פעם אחת (למשל, אברהם אבן עזרא בפירושו על בראשית ל' כ"א). מכאן, מאחר שנולדו באותו הזמן, ייתכן שהמילה "זבד" מורכבת משמות שני ילדיה: זבולון ודינה.[1]

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: gift‏‏‏‏


סימוכיןעריכה

  1.   אבשלום קור, "באופן מילולי: 'זבד הבת' כתחליף למילה בריתה". ‏icast‏, 4.1.11