זֶבֶד (גם: זֵבֶד)עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זבד
הגייה* zeved
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ב־ד
דרך תצורה משקל קֶטֶל, משקל קֵטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): שי, דורון.
    • ”וַתֹּאמֶר לֵאָה, זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב־הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, זְבֻלוּן.“ (בראשית ל, פסוק כ).

גיזרוןעריכה

  • זִבְדָּה , הלחם מקראי . זב + דד. מילולית בהוראת נוזלי שדיים, או "זִבְדָה", שמנת.
  • הפרשנים התקשו בפרוש המלה. הרמב"ן בפרושו על הפסוק כותב "לא מצאו למלה הזאת מוצא בלשון הקדש, ויתכן שנאמר שהיא מלה מורכבת 'זה בד'", ומפרש בַּד במשמעות "צאצא". כן הוא מצין את תרגום אונקלוס "זבד טוב"="חולק טב" ("חלק טוב"), ומעיר שהוא כנראה התקבל כתרגום למילה "זווד" הארמית, בהחלפת בי"ת בו"ו.
דונש בן לברט פרש "זבד"="מתנה" בתשובתו לרב סעדיה גאון. זאת, בהקבלה למילה "زبد" בערבית ("לשון הגרי").
בפסוק, לאה מודה לאלהים על הלידה. היא ילדה את זבולון ודינה. יש המפרשים שנולדו תאומים, שכן דבר הריונה מוזכר פעם אחת (למשל, אברהם אבן עזרא בפירושו על בראשית ל' כ"א). מכאן, מאחר שנולדו באותו הזמן, ייתכן שהמילה "זבד" מורכבת משמות שני ילדיה: זבולון ודינה.[1]

מידע נוסףעריכה

  • השמות זבדיה, וזבדי מופיעים גם בתעודות יב . שמות בעלי יסוד "זבד" מתרבים בעיקר לאחר גלות בבל . היסוד זבד בשמות עצם פרטיים שכיח גם בערבית , בדרום ערבית , בארמית , וכן בתעודות אכדיות , בעיקר בשמות של שמיים מערביים , ארמיים וערביים כגון "אל-זבד" , וכיו"ב [1].
  • בין המאה ה-3 למאה ה-6 ובהשפעה לשונית אשורית, מופיעה העיר/מחוז - "בית זַבְּדֲי" Beth Zabdai (מתועדת כשמה של העיר "זבְּדיִסֵן" Zabdicene ששכנה בממלכת קומגני, בארמנית נקראה Ծավդեք Զավդեք) . כיום, גזיירה.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: gift‏‏‏‏

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  1.   אבשלום קור, "באופן מילולי: 'זבד הבת' כתחליף למילה בריתה". ‏icast‏, 4.1.11
  1. עורך: משה דוד קאסוטו שם הספר: "אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א' ירושלים מוסד ביאליק תש"י - 1950 עמוד: 333