שי
שַׁי
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שי |
הגייה* | shay |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ שַׁיִּים, שַׁיֵּי־ |
- חפץ המוענק ללא תמורה.
- ”נִדֲרוּ וְשַׁלְּמוּ לַיהוה אֱלֹהֵיכֶם; כָּל־סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא.“ (תהלים עו, פסוק יב)
- ”עֶרֶב אָשׁוּבָה / וּבְפִי לְךָ שָׁי: / בִּרְכַּת הֶהָרִים / וּבִרְכַּת הַגָּיְא.“ (הַפַּרְפַּר לַפֶּרַח, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "מי רוצה תפוח זהב? –אני! / שיבוא אלי / ואתן לו שי: / תפוזים מן הפרדס שלי, / תפוזים מן הפרדס." (שי מן הפרדס, מאת דתיה בן דור)
- קבלתי מהוריי שי לכבוד החג.
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, בפסוק לעיל, בתהלים סח, פסוק ל, ובישעיהו יח, פסוק ז.
- מקבילה בערבית: شَيْء (שַׁיא) – דבר
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהשם פרטי
- אנגלית: Shea