דורון

דּוֹרוֹןעריכה

לשון חז"ל מתנה, שי. או מעין "מס".
- ”יומא חד בעו לשדורי דורון לקיסר אמרי בהדי מאן נשדר?“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קח, עמוד ב)
- ”כל אותם הדורונות שנתן יעקב אבינו לעשו עתידים אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבוא“ (בראשית רבה, פרשה עח, סימן יב)
שם פרטי לזכר.

מיוונית: doron) δῶρον) יוסף בן מתיתיהו בספרו "קדמוניות היהודים" מוסר שתיבת "דורון" זו היתה נהוגה אצל ההלנים בהוראת-קורבן לאלוהים. בתקופת בית שני היה ה"דורון" (קורבן) נמסר לכהני בית המקדש, ובמקרה ורצו ישראלים להשתחרר מחובה זו היה עליהם לשלם 30 שקל כסף עבור האשה, 50 שקל כסף עבור הגבר.
המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל.