דּוֹרוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דורון
הגייה* doron
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה מיוונית
נטיות ר׳ דּוֹרוֹנוֹת
  1. מתנה, שי. או מעין "מס".
  2. שם פרטי לזכר.

גיזרוןעריכה

  • מיוונית: doron) δῶρον) יוסף בן מתיתיהו בספרו "קדמוניות היהודים" מוסר שתיבת "דורון" זו היתה נהוגה אצל ההלנים בהוראת-קורבן לאלוהים. בתקופת בית שני היה ה"דורון" (קורבן) נמסר לכהני בית המקדש, ובמקרה ורצו ישראלים להשתחרר מחובה זו היה עליהם לשלם 30 שקל כסף עבור האשה, 50 שקל כסף עבור הגבר.
  • המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה