משאת
ערך זה עוסק בשם עצם. לערך העוסק בשם פעולה בנסמך מַשְׂאַת־; ראו בצירוף משאת נפש.
מַשְׂאֵת
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | משאת |
| הגייה* | mas'et |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | נ־שׂ־א |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֶלֶת |
| נטיות | נס׳ מַשְׂאַת־ רבים מַשְׂאוֹת |
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): משא מה שכבד לשאתו מה שקשה לתת אותו
- לשון המקרא מתנה תשורה מטען מכובד של המובל אל מישהו
- ”וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת“ (בראשית מג, פסוק לד)
- ”וַיֵּצֵא אוּרִיָּה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַתֵּצֵא אַחֲרָיו מַשְׂאַת הַמֶּלֶךְ“ (שמואל ב׳ יא, פסוק ח)
- לַעֲרוֹךְ לְפָנָי מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה פיוט יום זה לישראל
- לשון המקרא דבר גבוה ובולט לעין דגל, נס, או לפיד אש ועשן המתנשא אל על.
- ”וְהַמּוֹעֵד הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם הָאֹרֵב הֶרֶב לְהַעֲלוֹתָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן מִן הָעִיר“ (שופטים כ, פסוקים לח–מ)
- ”הָעִזוּ בְּנֵי בִניָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלִַם וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל“ (ירמיהו ו, פסוק א)
- לשון המקרא בהשאלה מן (1): נבואה
גיזרון
עריכה- לרוב בצורת נסמך וברבים ונראה שהיא משאה משורש נַ־שׂ־א
- 4. כמו משא במשמעות זו.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- דורון(2)
ניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
מובאות נוספות 2
עריכה- ”וַיִּתֶּן לוֹ רַב טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת וַיְשַׁלְּחֵהוּ “ (ירמיהו מ, פסוק ה)
- ”וְשָׁם אֶדְרוֹשׁ אֶת תְּרוּמֹתֵיכֶם וְאֶת רֵאשִׁית מַשְׂאוֹתֵיכֶם בְּכָל קָדְשֵׁיכֶם“ (יחזקאל כ, פסוק מ) ( יתכן נסמך של משאות אך לפי עניינו -מצודות)
- ”וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֵת מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ“ (אסתר ב, פסוק יח)
- ”לְהָבִיא מִיהוּדָה וּמִירוּשָׁלִַם אֶת מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד ה“ (דברי הימים ב׳ כד, פסוקים ו–ט)