דגל
דֶּגֶלעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דגל |
| הגייה* | degel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ג־ל |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ דְּגָלִים; דֶּגֶל־, ר׳ דִּגְלֵי־; כ׳ דִּגְלוֹ |
- לשון המקרא יריעת בד ועליה צורות בצבעים שונים, המונפת בקצה מוט או בראש תורן ומשמשת כסמל או לצורכי זיהוי וסימון.
- ”הִנֵּה הַשַּׁעַר, הִנֵּה הָעִיר, / הָנִיפוּ דֶּגֶל, הָרִימוּ שִׁיר.“ (הָעֲלִיָּה יְרוּשָׁלַיְמָה, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...“ (במדבר ב, פסוק ב)
- ”וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְצִבְאֹתָם; וְעַל צְבָאוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב“ (במדבר י, פסוק יד)
- ”תנו רבנן כיצד עברו ישראל את הירדן בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים והיום נסע תחילה...“ (בבלי, מסכת סוטה – דף לג, עמוד ב)
- [מחשבים] משתנה המורה לתוכנה אילו פקודות לבצע במצב נתון.
- משתנה "דגל" הוא מסוג boolean.
גיזרוןעריכה
- שומרית דַדַגוּלַ Dadagula בהוראת: "מוסיקאי שמיימי" ודגול, מן המתולוגיה השומרית
- המילה "דגל" מופיעה בתורה בספר במדבר, במשמעות פלוגה צבאית גדולה. באנציקלופדיה המקראית נכתב על משמעות זו כך: "ובוודאי קרוב לכך השם הערבי דג'ל שמשמעותו פלוגה גדולה, שיירה של אנשים הרבה"[1]. לאחר מכן, קיבל השם "דגל" את משמעותו כפיסת בד מתנוססת, לפי הסמל שהיה לאותן קבוצות צבאיות. תהליך סמנטי בכיוון ההפוך התרחש במילים 'שבט' ו'מטה'.
- השורש ד־ג־ל מופיע במספר פסוקים בכתובים בהוראות שונות: ”נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל “ (תהלים כ, פסוק ו); ”הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה“ (שיר השירים ב, פסוק ד). ”דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה“ (שיר השירים ה, פסוק י). ”יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת“ (שיר השירים ו, פסוק ד). הפרוש המקובל למלים "דגול", "נדגלות", "נִדְגֹּל" קשור לראייה ולבולטות. כשם שבד־הדגל נראה למרחק, כך אדם "דגול מרבבה" בולט מבין רבבת אנשים[2]. קשר דומה נמצא בין השם "נֵס" ובין "התנוסס ונראה מרחוק". משמעות זו מתאימה למקבילות באכדית כמו: diglu 'מַרְאֶה', dagālu 'להביט'[3] בלשון קדם אפרו-אסייתית בהגיית - דַהגֹל dVgʷVl בהוראת לראות, להביט. באותה המשמעות, מושאלת למצרית-קדומה dgj דֶ-גִי, להלן בצורת ההירוגליף:
- על שינוי המשמעות בין ספרי התורה כתב ב"א לוין: "המונח 'דגל' הושאל לעברית המקראית מן הארמית הממלכתית של התקופה הפרסית... דווקא במגילת שיר השירים מופיעות צורות שונות של הפועל ד־ג־ל = "לראות". מגילת שיר השירים שייכת אף היא לרובד מאוחר של הספרות המקראית, שבו היתה השפעת הלשון הארמית בעיצומה"[4].
פרשנים מפרשיםעריכה
- רש"י מפרש לשון אסיפה, ובפרט אסיפת חיילים, בכל הפסוקים בכתובים לעיל. למשל: "ובשמו נדגול - נתאסף ונעשה חיל"; "דגול מרבבה - נדגל בחיילות הרבה, רבים חיילותיו".
- שד"ל בפרושו על במדבר א' נ"ב כותב:
- "על דגלו לצבאותם: "דגל" אין תחילת הוראתו לא נס ולא מפה, כי זה טעם אות, ”אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת“ (במדבר ב, פסוק ב). אבל הוא כתרגום אונקלוס וכל הקדמונים חברה מסודרת (טיקסיה באנקלוס מלשון יוונית ופירושה סדר וחברה)... הלא תראה בכל הפרשה "דגל" נאמר על בני אדם, לא על נס ומפה: ”וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה “ (במדבר ב, פסוק ג) וכן כולם. אבל לאחר זמן הושאלה המילה להורות על הנס, מפני שכל דגל היה לו נס, ומזה ”וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה“ (שיר השירים ב, פסוק ד) - נס שלו שאני נושאת עלי כתוב בו: "אהבה", וזה אמנם דרך משל. וכן ”דָּגוּל מֵרְבָבָה“ (שיר השירים ה, פסוק י) - הוא נבדל מריבוא בני אדם ביפיו, כאילו בידו דגל ונס שהכל מכירים אותו מרחוק...".
- יש שפירשו את השורש מלשון "רמאות" ,בדומה למקבילה دَجَلَ (דַגַ'לַ) בערבית.
- למשל, במדרש שיר השירים רבה פרשה ב', דיבור המתחיל "הביאני אל בית היין" נדרש על הפסוק ”וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה“ (שיר השירים ב, פסוק ד) :"אפילו אותן הדגולין שדגל יעקב באביו... אמר הקב"ה בהן אני משרה שכינתי".
- בדומה, על הכתוב בתלמוד ”שני תלמידי חכמים המדגילין זה לזה בהלכה הקב"ה אוהבן שנאמר 'ודגלו עלי אהבה'“ (בבלי, מסכת שבת – דף סג, עמוד א). פירש רבנו תם: "המכחישין זה לזה ואינם עומדים על העיקר, אפילו הכי הקב"ה אוהבן". ראו למשל, פרוש תוספות על עבודה זרה כב ב' בדיבור המתחיל "רגלא בחבריה ידע".
צירופיםעריכה
- אות דגל
- איומה כנדגלות
- אניית דגל
- איתות דגלים
- אַפּוֹגוֹן הַדֶּגֶל
- גדר דגלים
- גף הדגל
- דגל איתות
- דגל בית
- דגל הצי המלכותי הבריטי
- דגל הצי המסחרי הבריטי
- דגל חיל הים הבריטי
- דגל חברה
- דגל חרטום
- דגל ימי לאומי
- דגל לאום
- דגל לאומי
- דגל לבן
- דגל אדום
- דגל מועדון
- דגל נוחות
- דגל צי הסוחר
- דגל צי הסוחר הבריטי
- דגל צי הסחר
- דגל קוד
- דגל שודדי ים
- דגל שחור
- דגל שסוע
- דגלו עליו אהבה
- הוריד דגל
- הרכין דגל
- הוריד דגל לחצי התורן
- חרת על דגלו
- מוט הדגל
- נימוסי דגלים
- נקרא אל הדגל
- ספינת דגל
- קצין דגל
- קישט בדגלים (אנייה)
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
יריעת בד כסמל או כסימן
|
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: דגל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דגלים |
הערות שולייםעריכה
- ↑ "אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו" בערך "דגל", ירושלים תשמ"א.
- ↑ ראו למשל את דברי פרופ' יעקב קליין, בפרוש עולם התנ"ך על הפסוקים לעיל משיר השירים.
- ↑ ראו למשל את המאמר "נס ודגל" באתר האקדמיה ללשון העברית.
- ↑ ברוך אברהם לוין, "לחקר המקור הכוהני: הבחינה הלשונית", ארץ ישראל, מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, ט"ז (תשמ"ב). נלקח מתוך: מבוא למקרא, יחידה 6 לפרופ' זאב ויסמן.
דַּגָּלעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דגל |
| הגייה* | dagal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ג־ל |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | נ׳ דַּגֶּלֶת; ר׳ דַּגָּלִים, נ"ר דַּגָּלוֹת; ר׳ דַּגָּלֵי־ |
- אדם המניף דגל בטקס או בראש מצעד.
- השנה, בטקס יום העצמאות, זכה דודי להיות דגל.
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: flag-bearer