יש להוסיף לדף זה את הערכים: דָּגַל, דִּגֵל.

דֶּגֶל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דגל
הגייה* degel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ג־ל
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ דְּגָלִים; דֶּגֶל־, ר׳ דִּגְלֵי־; כ׳ דִּגְלוֹ
 
דגל ישראל
 
מפת דגלים
  1. לשון המקרא קבוצת אנשים, יחידה צבאית.
    • ”אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...“ (במדבר ב, פסוק ב)
    • ”וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְצִבְאֹתָם; וְעַל צְבָאוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב“ (במדבר י, פסוק יד)
    • ”תנו רבנן כיצד עברו ישראל את הירדן בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים והיום נסע תחילה...“ (בבלי, מסכת סוטהדף לג, עמוד ב)
  2. לשון ימי הביניים יריעת בד ועליה צורות בצבעים שונים, המונפת בקצה מוט או בראש תורן ומשמשת כסמל או לצורכי זיהוי וסימון.
  3. לשון המקרא מבט,מראֶה.
  4. [מחשבים] משתנה המורה לתוכנה אילו פקודות לבצע במצב נתון.
    • משתנה "דגל" הוא מסוג boolean.

גיזרון

עריכה
 1. בשונה מהוראתו שבספר שיר השירים לקמן סעיף (3), מופיע 'דגל' בספר במדבר (ובמסמכי יב) בהוראת: יחידה צבאית. וכן פירשו חז"ל: ”אין דגלים אלא צבאות“ (שמות רבה, פרשה טו, סימן ו) כברובד עברית חדשה בה מופיע הצירוף: "נקרא לדגל" או "נקרא אל הדגל" בהוראת: נקרא לשירות המדינה או הצבא . מקביל לארמית: דגלא. מופיע בהוראה זו במגילות ייב ובמגילות קומראן.[1]
 2. נובע כנראה מהבנה של פרשני ימי הביניים בספר במדבר. לדוגמא רד"ק (ספר השרשים, דגל): "הוא הנס שמרימין ראשי החיילות". ככל הנראה הושפעו מהמדרש המפרש את הפסוק לעיל מספר במדבר: ”"בְאֹתֹת"“ (במדבר רבה, פרשה ב, סימן ז) - סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה ומפה. ויש סוברים שאין מדובר בטעות פרשנית אלא במעתק סמנטי: "לאחר זמן הושאלה המילה להורות על הנס, מפני שכל דגל היה לו נס" (שד"ל במדבר א, נב), כלומר השם "דגל" קיבל את משמעותו כפיסת בד מתנוססת, לפי הסמל שהיה לאותן קבוצות צבאיות (תהליך סמנטי בכיוון ההפוך התרחש במילים 'שבט' ו'מטה' ראו : חושך שִׁבְטוֹ (מטהו) שׂוֹנֵא בְנוֹ“ (משלי יג, פסוק כד)).
 3. דגל בהוראת "מראה" מצוי בשיר השירים. מקביל לאכדית: diglu - מבט, מראה. סורית: ܕܵܐܸܠ (דָגֵל) - להביט, להסתכל.
 4. ע"פ הוראה 2, בהתאמה למילה האנגלית: flag (האקדמיה ללשון, מילון תכנות מחשבים 1998).

פרשנים מפרשים

עריכה
  • יש שפירשו את השורש מלשון "רמאות", בדומה למקבילה دَجَلَ (דַגַ'לַ) בערבית.
למשל, במדרש שיר השירים רבה (פרשה ב', דיבור המתחיל "הביאני אל בית היין") נדרש על הפסוק ”וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה“ (שיר השירים ב, פסוק ד): "אפילו אותן הדגולין שדגל יעקב באביו... אמר הקב"ה בהן אני משרה שכינתי".
בדומה, על הכתוב בתלמוד ”שני תלמידי חכמים המדגילין זה לזה בהלכה הקב"ה אוהבן שנאמר 'ודגלו עלי אהבה'“ (בבלי, מסכת שבתדף סג, עמוד א). פירש רבנו תם: "המכחישין זה לזה ואינם עומדים על העיקר, אפילו הכי הקב"ה אוהבן". ראו למשל, פרוש תוספות על עבודה זרה כב ב' בדיבור המתחיל "רגלא בחבריה ידע".

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   יריעת בד כסמל או כסימן

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: דגל
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דגלים

הערות שוליים

עריכה
  1. "נס ודגל" באתר האקדמיה ללשון העברית.

דַּגָּל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דגל
הגייה* dagal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ג־ל
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ׳ דַּגֶּלֶת; ר׳ דַּגָּלִים, נ"ר דַּגָּלוֹת; ר׳ דַּגָּלֵי־
  1. אדם המניף דגל בטקס או בראש מצעד.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה