מַתָּנָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמתנה
הגייה*matana
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשנ־ת־ן
דרך תצורהמשקל מַקְטָלָה
נטיותמַתְּנַת־ או מַתַּת־; ר׳ מַתָּנוֹת, מַתְּנוֹת־
מתנה
  1. מה שמועבר מרשותו של אדם אחד לאחר, ובפרט אם הוא ללא תמורה.
    • ”וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם.“ (בראשית כה, פסוק ו)
    • ”וְכִי־יִתֵּן מַתָּנָה מִנַּחֲלָתוֹ לְאַחַד מֵעֲבָדָיו וְהָיְתָה לּוֹ עַד-שְׁנַת הַדְּרוֹר וְשָׁבַת לַנָּשִׂיא אַךְ נַחֲלָתוֹ בָּנָיו לָהֶם תִּהְיֶה.“ (יחזקאל מו, פסוק יז)
    • ”...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.“ (אסתר ט, פסוק כב)
    • ”וְכֵן הָעֶבֶד שֶׁהָיָה אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ, מֵת רַבָּךְ, אוֹ מְכָרָךְ לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ נְתָנָךְ בְּמַתָּנָה, אוֹ עֲשָׂאָךְ בֶּן חוֹרִין.“ (משנה, מסכת תרומותפרק ח, משנה א)
    • ”וְאֵלּוּ כּוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד, קִדּוּשֵׁי נָשִׁים, גִּטִּין וְשׁוֹבָרִין, דְּיַתִּיקִי, מַתָּנָה וּפְרוֹזְבּוּלִין, אִגְּרוֹת שׁוּם וְאִגְּרוֹת מָזוֹן...“ (משנה, מסכת מועד קטןפרק ג, משנה ג)
  2. לשון המקרא שם מקום במדבר סיני, אחת התחנות במסע בני ישראל.
    • ”בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם; בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל; וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת.“ (במדבר כא, פסוקים יחיט)

גיזרון

עריכה
  • מן התנ"ך. שורש נ־ת־נ (בפיניקית הוא י־ת־נ).

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
ընծաy‏‏‏‏ (תעתיק: ənca)
進物‏‏‏‏ (תעתיק: shinmotsu)
پیشکش‏‏‏‏ (תעתיק: פִּישְׁכִּשׁ)
کادو‏‏‏‏ (תעתיק: כָּאדוֹ)

י

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מתנה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מתנות

מֻתְנֶה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמותנה
הגייה*mutne
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשת־נ־י/ה
דרך תצורהמשקל מֻקְטָל
נטיותנ׳ מֻתְנָה, ר׳ מֻתְנִים, נ"ר מֻתְנוֹת
  1. מחייב תנאים מסוימים שיתקיימו על מנת להתממש.
    • קבלת רשיון נהיגה מותנה בהצלחה במבחן השינוני (תאוריה)

גיזרון

עריכה

תרגום

עריכה

סמוכין

עריכה