מקח
מִקָּח
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מקח |
הגייה* | mekach |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל־ק־ח |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | נ"י מִקְחוֹ, ר׳ מִקְחוֹת או מַקָּחוֹת |
- העברת בעלות על חפצים מאדם לחברו.
- ”וְעַתָּה יְהִי פַחַד ה' עֲלֵיכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ כִּי אֵין עִם ה' אֱלֹהֵינוּ עַוְלָה וּמַשֹּׁא פָנִים וּמִקַּח שֹׁחַד“ (דברי הימים ב׳ יט, פסוק ז)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין פרק יב במסכת פסחים. ”פֶּסַח מִצְרַיִם מִקְחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר, וְטָעוּן הַזָּאָה בַּאֲגֻדַּת אֵזוֹב עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי מְזוּזוֹת, וְנֶאֳכָל בְּחִפָּזוֹן בְּלַיְלָה אֶחָד.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יב, משנה ז)
- ”כֵּיצַד, לָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת, מִקְחוֹ בָטֵל; מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן, מִקְחוֹ קַיָּם; לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה, מִקְחוֹ בָטֵל; מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ, מִקְחוֹ קַיָּם.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ה, משנה ו)
- בכול דבר או עבודה או בהון או במקח (מגילות קומראן 4Q264a - מגילת מצוות שבת)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. בנחמיה י, פסוק לב מופיעה המילה היחידאית מַקָּחוֹת שייתכן כי היא הריבוי שלו. צורת הרבים מופיעה גם בתוספתא: ”וכשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין אותו למקחות ולמתנות ולירושות ולעידיות“ (תוספתא, מסכת גיטין – פרק ה, הלכה א).
- כיום נפוצה ההגייה מֶקַח; ייתכן שהשורש התנייני מ־ק־ח הנ"ל[דרושה הבהרה] מהווה ראיה לכך שהגייה זאת כבר הייתה נפוצה בלשון חז"ל[דרוש מקור]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אילון גלעד, "היום שבו נולדה המילה "הִתְמַקְּחוּת"". הארץ, 25/03/2015