מתן
מַתָּן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מתן |
| הגייה* | matan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ת־ן |
| דרך תצורה | משקל מַקְטָל |
| נטיות | ר׳ מַתָּנִים; מַתַּן־, ר׳ מַתְּנֵי־ |
- מתנה, דבר בעל ערך המועבר לאחר בלא תמורה כספית.
- ”הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי; וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ, לְאִשָּׁה“ (בראשית לד, פסוק יב)
- באלה אבוא אל חדר אהובתי, כי ארים מהן מתן לשומר הסף "אשמת שומרון", אברהם מאפו
- פעולת הנתינה, מסירה של דבר לרשות האחר בלא לציין תמורה.
- ”רַבִּים, יְחַלּוּ פְנֵי-נָדִיב; וְכָל-הָרֵעַ, לְאִישׁ מַתָּן“ (משלי יט, פסוק ו)
- "והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" (משנה אבות ב א)
- "אין מי חטאת נעשין מי חטאת אלא עם מתן אפר" (משנה תמורה א ה)
- שם פרטי לזכר.
- ”וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן-מַתָּן, וּגְדַלְיָהוּ בֶּן-פַּשְׁחוּר, וְיוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ, וּפַשְׁחוּר בֶּן-מַלְכִּיָּה“ (ירמיהו לח, פסוק א)
- ”וַיָּבֹאוּ כָל-הָעָם בֵּית-הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ וְאֶת-מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת-צְלָמָיו שִׁבֵּרוּ וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת“ (דברי הימים ב׳ כג, פסוק יז)
גיזרון
עריכה- שם פעולה מן נתן.
- מופיעה בלשון מצרית קדומה (אולי בהשאלה מכנענית), בכתב חרטומים ובהגיית: "מתן" (mtn) בהוראת הענקה, תשלום, מתנה.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: giving (1)
- אנגלית: gift (2)
- ערבית: إعطاء (תעתיק: אִעַטַא) (1)
- ערבית: وَفَاء, هدية (תעתיק: וַפַא, הַדִייַה) (2)
- צרפתית: donnant (1) (הגייה: דוֹנָ(ן))
- צרפתית: cadeau (2) (הגייה: קַדוֹ)
- רוסית: подарок (2)
| השורש נתן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מֹתֶן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מותן |
| הגייה* | moten |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ת־ן, גזרת שלמים |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | זוגי מָתְנַיִם; מֹתֶן־, ר׳ מָתְנֵי־ |
- אזור בצד הגוף, בין החיק והצלעות.
גיזרון
עריכה- לשון המקרא (תמיד בצורת הזוגי "מָתְנַיִם"). מקבילה בערבית: مَتْن (מַתְן), במשמעות "גב".
פרשנים מפרשים
עריכה- במקרא המותניים וחגירתם מסמנים כוח וגבורה, כמו בביטויים שינס מותניו, אזר מותניו וכו'.
- רד"ק כותב בפירושו על הפסוק ”תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד“ (תהלים סט, פסוק כד): "כי עיקר כוח החיות של אדם בקומה ובכוח הוא חוזק המותנים. וכן ”מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו “ (דברים לג, פסוק יא), ואמר ”חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ“ (משלי לא, פסוק יז) ונאמר ”חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ“ (נחום ב, פסוק ב).
- ראו גם בפרוש רש"י ומצודות על ”וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ“ (ישעיהו מה, פסוק א), ”וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם“ (יחזקאל כט, פסוק ז), וכו'.
- על הקשר בין כוח־המותניים והמתינות כתב ביאליק באחד ממאמריו:
- "זרז – תרגום חגר (זרזיר מתנים), ומזה זָרִיז בלשון חז"ל – אזור חיל, איש שכֹּחו במָתניו. וכן "חָרוּץ" מלשון "חֻרצין"="מתנים" בארמית, ובעברית "חֲלָצַיִם" בְּחִלּוּף למנ"ר...
- ומן השם "מתנים" נגזרו פועל ותואר להוראה מהופכת: "הַמְתֵּן", "מָתוּן", שפירושם כֹּח עצור, התאפקות, משול ברוח, כלא הרוח, כבוש היצר, שב ואל תעשה, כֹּח פסיבי, פנימי.
- שני השרשים האלה (זרז ומתן), שהם הפוכים לכאורה בהוראתם הגלויה – סודם הנעלם, הנפשי, אחד הוא: כֹּח פנימי מוסרי, אם בצורה של התגברות על העצלות ואם בצורה של התגברות על הבהילות והפחזות, בין כך ובין כך שניהם הוראתם התגברות האדם על עצמו".
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- רק מעט מאברי גוף האדם הנוטים בנטיית זוגי הם ממין זכר (למשל עפעף).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מותן |
מִתֵּן
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | מיתן |
| שורש וגזרה | מ־ת־ן, גזרת שלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- הפחית את עוצמתו של דבר.
- הדובר הבין שהגזים בדרישותיו, ולכן מיתן אותן.
- הזמן שעבר מיתן את תחושת הכעס העזה.
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: moderated, toned down
- ערבית: خَفَّفَ (תעתיק: חַ'פַّפַ)
- צרפתית: modéré
- רוסית: умерять
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ד"ר עילם גינדין על מיתון ומתינות
- אתר "בלשון" (באנגלית) על הקשר בין מלים שונות מהשרש מ־ת־ן.
הערות שוליים
עריכהמֻתַּן
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | מותן |
| שורש וגזרה | מ־ת־ן, גזרת שלמים |
| בניין | פֻּעַל |
- שעוצמתו הופחתה.
- דרישותיו של הדובר מותנו, לאחר שהבין שהיו מוגזמות.
- תחושת הכעס העזה מותנה עם הזמן שחלף.
גיזרון
עריכה- עברית חדשה. צורת הסביל של הפועל מיתן.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: was moderated, was mitigated
- ערבית: تخَفَّفَ