ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
פשר
הגייה *
pe sher
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
פ־שׁ־ר
דרך תצורה
משקל קֵטֶל
נטיות
לשון המקרא הבנת דבר סתום ועמוק.
”מִי כְּהֶחָכָם, וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר; חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא?“ (קהלת ח , פסוק א )
מה פשרה של התנהגותך המוזרה היום?
לִשמוֹעַ נֶהֱנֵתִי אֶת הָעוֹף דוֹבֵר כְּפֶתִי, אַף כִּי תשוּבָתוֹ בּלִי פֶּשֶר וּבלִי קֶשֶר מְיוּחַד ( זאב ז'בוטינסקי תרגום ל"העורב" מאת אדגר אלן פו)
המילה מופיעה בצורתה העברית פעם אחת בלבד במקרא.
מארמית: (מקביל לשורש פ־ת־ר) תרגום המילה פתרון ”בְּרַם כְּתָבָא אֶקְרֵא לְמַלְכָּא וּפִשְׁרָא אֲהוֹדְעִנֵּהּ“ (דניאל ה , פסוק יז ) תרגום: אבל המכתב אקרא למלך ופתרונו אודיעו.
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
פישר
שורש וגזרה
פ־ש־ר
בניין
לשון חז"ל עשה פשרה . הביא להסכמה בין עמדות מנוגדות. השכין שלום בין אויבים. הרגיע כעס.
” שנים שדנו יכולין לחזור בהם ושנים שפישרו אין יכולין לחזור בהם“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק א, הלכה ט )
”יום אחד היה אפו של הקדוש ברוך הוא, אילו עשו תשובה פישרו “ (איכה רבה, פרשה ב, סימן א )
גירה בו את הכלב..עמד ופשרו הימנו, וכשהיה השומר מבקש להזכיר..היה אומר לו, זכור אתה היאך פישרתי הימך את הכלב (פסיקתא רבתי פיסקא יג ד"ה מני אפרים)
לשון חז"ל. ראו פרשנים במילה פשרה .