פִּיֵּסעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פייס
שורש וגזרה פ־י־ס א
בניין פִּעֵל
  1. שיכך כעס, הרגיע בדברים, הביא לרגיעה ולהסכמה.

מקורעריכה

  • לשון חז"ל.
  • מיוונית: peisis) πεισις) – רגשות חִבה, השפעה, שכנוע.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

פַּיִסעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פיס
הגייה* payis
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־י־ס ב
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות ר׳ פְּיָסוֹת או פְּיָסִים, נ"י: פֵּיס־, נ"ר: פֵּיסוֹת־ אוֹ פֵּיסֵי־
  1. לשון חז"ל הגרלה, החלטה על הזוכה בדרך של משיכה, כרטיס, אבן מסומנת וכדומה, מהקלפי.
    • ” הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא בְּפַיִס. אַרְבָּעָה פְּיָסוֹת הָיוּ שָׁם, וְזֶה הַפַּיִס הָרִאשׁוֹן.“ (משנה, מסכת יומאפרק ב, משנה ב)

גיזרוןעריכה

  • לשון חז''ל מארמית: פַּיְסָא 'הגרלה',[1][2] משורש פ-י-ס במשמע 'חלוקה'[3], קשור אל פִּסָּה 'חלק קטן'.
  • המילה רכשה גם את המשמע 'אבן קטנה או כל דבר ששמים בקלפי להגרלה', בדומה למילה גורל שמשמעה הבסיסי 'אבן קטנה', עקב השימוש באבנים קטנים בהגרלה וקביעת הגורל.[4]

מידע נוסףעריכה

  • בערבית  : (فائز‏‏‏‏ "פָאִז")= לנצח ,לכבוש גם במשמעות להצליח לברוח.[דרושה הבהרה]
  • אחד השימושים העיקריים בגורל הוא למנוע מריבות: ”מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד.“ (משלי יח, פסוק יח). רבינו חננאל כתב[5] הגורל נקרא פַּיִס כי הוא מְפַיֵּס.
  • אולי מאבן הפסיפס הקטנה, המשמשת למשיכת הגורל (הצעת אבן שושן).

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: lot‏‏‏‏

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. CAL.
  2. יסטרוב.
  3. יסטרוב.
  4. קליין.
  5. בבלי שבת דף קמט ע"א "מפיס אדם עם בניו ועם כו' פי' מפיס אדם מלשון פיוס כההיא דאמרי מי מפיס"