פיס
פִּיֵּס עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פייס |
| שורש וגזרה | פ־י־ס א |
| בניין | פִּעֵל |
- שיכך כעס, הרגיע בדברים, הביא לרגיעה ולהסכמה.
- ”אָמְרוּ לוֹ, לֹא הָיָה הַדָּבָר אֶלָּא לְפַיֵּס אֶת הָעָם.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ב, משנה ג)
- ”שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ... ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף כח, עמוד ב)
מקור עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
פַּיִס עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פיס |
| הגייה* | payis |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־י־ס ב |
| דרך תצורה | משקל קַיִל |
| נטיות | ר׳ פְּיָסוֹת או פְּיָסִים, נ"י: פֵּיס־, נ"ר: פֵּיסוֹת־ אוֹ פֵּיסֵי־ |
- לשון חז"ל הגרלה, החלטה על הזוכה בדרך של משיכה, כרטיס, אבן מסומנת וכדומה, מהקלפי.
- ” הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא בְּפַיִס; אַרְבָּעָה פְּיָסוֹת הָיוּ שָׁם, וְזֶה הַפַּיִס הָרִאשׁוֹן.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ב, משנה ב)
גיזרון עריכה
- לשון חז"ל מארמית: פַּיְסָא 'הגרלה',[1][2] משורש פ-י-ס במשמע 'חלוקה'[3], קשור אל פִּסָּה 'חלק קטן'.
- המילה רכשה גם את המשמע 'אבן קטנה או כל דבר ששמים בקלפי להגרלה', בדומה למילה גורל שמשמעה הבסיסי 'אבן קטנה', עקב השימוש באבנים קטנים בהגרלה וקביעת הגורל.[4]
מידע נוסף עריכה
- בערבית: فائز פָאאִז -מנצח, זוכה
- אחד השימושים העיקריים בגורל הוא למנוע מריבות: ”מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד.“ (משלי יח, פסוק יח). רבינו חננאל כתב[5] הגורל נקרא פַּיִס כי הוא מְפַיֵּס.
- אולי מאבן הפסיפס הקטנה, המשמשת למשיכת הגורל (הצעת אבן שושן).
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: lot