| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פיסה
|
| הגייה* |
pisa
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ש־ר־ש
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ פִּסּוֹת. נס׳ פִּסַּת־
|
- לשון חז"ל כל אורך היד או הרגל.
- 1. צורה חלופית לפַּס במשמעות של- דבר ארוך. (יש מבינים בטעות פסת היד כמו גם פס יד כף היד והרגל בלבד[1])
- ↑ ואינו נכון כמפורש במשנה הנ"ל. גם אינו מתאים
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פיסה
|
| הגייה* |
pisa
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ש־ר־ש
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ פִּסּוֹת. נס׳ פִּסַּת־
|
- חלקה מוגבלת מתוך המכלול; חלקיק– חלק קטן מהשלם.
- החוקרים מלקטים כל פיסת מידע שעשויה להביא לפתרון התעלומה.
- כנראה מאנגלית: piece (פִּיס) חתיכה.
*המילה מופיעה פעם אחת במקרא בהטייה זו, אך במשמעות שאינה ברורה. ”יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ“ (תהלים עב, פסוק טו)
- מצודות מלבי"ם ורש"י: השורש פ־ס־ה חילוף מפ־ש־ה לשון ריבוי.
- רש"י פירוש שני: השורש פ־י־ס שיש בבריאה פיוס והתרצות מרוב שובע.
- אבן עזרא: לשון פס יד שזורעת התבואה.
