Nuvola actions back.png לערך העוסק בכֵּיף מילה שאולה מערבית; ראו כיף.

כַּףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כף
הגייה* kaf
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־פ־ף
דרך תצורה
נטיות ר׳ כַּפּוֹת, זוגי כַּפַּיִם
 
כף (כלי)
 
כף אדם אוחזת בכף כלב
  1. לשון המקרא [אנטומיה] חלק הגף, שאליו מחוברות האצבעות.
    • ”וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה“ (בראשית מ, פסוק יא)
    • ”וְכֹל הוֹלֵךְ עַל-כַּפָּיו בְּכָל-הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל-אַרְבַּע טְמֵאִים הֵם לָכֶם כָּל-הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד-הָעָרֶב.“ (ויקרא יא, פסוק כז)
  2. לשון המקרא כלי אוכל לאכילת נוזלים, כגון מרק. לכף ידית לאחיזה ובקצֶהָ חלק קעור המשמש להבאת הנוזלים מן הכלי אל הפה.
    • ”וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם“ (שמות כה, פסוק כט)
  3. לשון המקרא משהו שקערורי, או כעין כף יד.

גיזרוןעריכה

  • מצרית קדומה: כְפֲ-א ḫf-ˁ, "אגרוף"; אכדית: kappu; אוגריתית: kpp; כנענית: 𐤊𐤐 kappa; ערבית: كَفّ (kaff); ארמית־יהודית: כַּף, כַּפָּא; ארמית־סורית: ܟܦܐ kappā.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • אבן עזרא: כפותיו - כלי קטן, כטעם כף אחת מלאה קטרת במדבר ז, פסוק יד. והוא צורת כף אדם.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

   מאברי הגוף
  • אנגלית: paw‏, palm‏‏‏‏
  • הונגרית: kanál‏‏‏‏
   כלי אכילה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: כף (סכו"ם)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפות (איבר)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפות (סכו"ם)

כָּףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כף, כ"ף
הגייה* kaf
חלק דיבר
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
האות כ"ף
  1. האות האחת־עשרה באל"ף־בי"ת העברי. ערכה המספרי 20.
    • ”וכתבתם שתהא כתיבה תמה: שלא יכתוב אלפין עיינין, עיינין אלפין; ביתין כפין, כפין ביתין; גמין צדין, צדין גמין...“ (בבלי, מסכת שבתדף קג, עמוד ב)

גיזרוןעריכה

  • מן כף לעיל, שכן צורת האות מזכירה צורת כף יד.

צירופיםעריכה

ראו גםעריכה

כֵּףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כף
הגייה* kef
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ כֵּפִים
  1. לשון המקרא סלע.
    • ”בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן, חֹרֵי עָפָר וְכֵפִים.“ (איוב ל, פסוק ו)
  2. לשון המקרא מדרון תלול מאד.
     
    כף (לשון יבשה) בצרפת
    • ”מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל הָעִיר, בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ.“ (ירמיהו ד, פסוק כט)
  3. עברית חדשה לשון יבשה: קצהו של חצי־אי המוקף משלושת עבריו בים.

גיזרוןעריכה

  • למילה מקבילות בשפות שמיות נוספות: אכדית כִּפֻּ kīpu; ארמית־יהודית - כֵּיפָא.[1]
  • משמע 3 'לשון יבשה': חידוש "שומר משמעות וצליל" (תשמו"ץ = Phono-semantic matching). עקב העובדה שלשון יבשה תכופות סלע גדול, החידוש נוצר מהמילה המקראית כף 'סלע גדול' בהשפעת צליל האגנלית cape.

מידע נוסףעריכה

  • "כייפא" (סלע) הוא הכינוי הארמי שהעניק ישו לשליח שמעון בר יונה (או בר יוחנן), הוא פטרוס הקדוש. "ויהי בהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן־יונה (*יוחנן) לך יקרא כֵיפָא אשר תרגומו פֶּטְרוֹס." (הברית החדשה, יוחנן, א מג, בתרגום פראנץ דעליטש)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: rock‏‏‏‏‏ (1), cliff‏‏‏‏‏ (2), cape‏‏‏‏ (3)

סימוכיןעריכה

  1. ראה למשל, תרגום אונקלוס 'כֵּיפָא' למילה 'סלע' בבמדבר כ ח.