תקע כף

תָּקַע כַּף

לשון המקרא הכה כף אל כף לאות שמחה.
- ”כָּל־הָעַמִּים תִּקְעוּ־כָף; הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה.“ (תהלים מז, פסוק ב)
- ”אֵין כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ, נַחְלָה מַכָּתֶךָ; כֹּל שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ, כִּי עַל־מִי לֹא־עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד?“ (נחום ג, פסוק יט)
לשון המקרא נתן הסכמה לתת ערבות או התחייב התחייבות ממונית כובלת.
- ”בְּנִי, אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ; תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ.“ (משלי ו, פסוק א)
- ”אָדָם חֲסַר־לֵב תּוֹקֵעַ כָּף; עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ.“ (משלי יז, פסוק יח)
- ”אַל תְּהִי בְתֹקְעֵי־כָף; בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת.“ (משלי כב, פסוק כו)
לחץ יד בברכת שלום או לאות הסכמה.

ערך בוויקיפדיה: תקיעת כף

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:תקע כף