צוק
צוּק עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צוק |
הגייה* | tsuk |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ו־ק |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ צוּקִים, צוּקֵי־ |
- לשון חז"ל (גאולוגיה) בליטת סלע זקופה ותלולה מאוד הנישאת לגובה רב, בעיקר בקרבת חוף.
- ”וּמֵאֵימָתַי מְטַמֵּא בְגָדִים, מִשֶּׁיֵּצֵא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִשְּׁעַת דְּחִיָּתוֹ לַצּוּק.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ו, משנה ו)
- ”עָלְתָה לְרָאשֵׁי צוֹקִין וְנָפְלָה וָמֵתָה, הֲרֵי זֶה אֹנֶס; הֶעֱלָהּ לְרָאשֵׁי צוֹקִין וְנָפְלָה וָמֵתָה, אֵינוֹ אֹנֶס.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ז, משנה י)
- ”מִי הִדְלִיק אֶת-הַנֵּר הַהוּא בְּרֹאשׁ הַצּוּק וּמִי נָקִי וְטָהוֹר יִזְכֶּה בוֹ?..“ (מגילת האש, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- הנוף הנשקף מן הצוק מרהיב ביופיו.
גיזרון עריכה
- לשון חז"ל. קרובה במשמעותה למילה המקראית מצוק: ”כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.“ (שמואל א׳ ב, פסוק ח) [1]
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אוקסיטנית: Bauç
- איטלקית: Falesia
- איסלנדית: klettur
- אירית: aill
- אלבנית: shkëmb
- אנגלית: cliff
- אסטונית: kalju
- אספרנטו: klifo
- ארמנית: ժայռ
- בולגרית: канара
- גאורגית: კლიფი
- גרמנית: Kliff
- דנית: klint
- הולנדית: klip
- הונגרית: szirt
- טורקית: uçurum
- יוונית: γκρεμός
- יפנית: 崖
- לטבית: Klints
- לטינית: scopulus
- ליטאית: klifas
- מלאית: cenuram
- נורבגית: klippe
- סינית: 悬崖
- סלובנית: klif
- סלובקית: útes
- ספרדית: Acantilado
- ערבית: جُرْف
- פארואזית : klettur
- פולנית: klif
- פורטוגזית: Falésia
- פינית: kalliojyrkänne
- פרסית: پرتگاه
- צ'כית: útes
- צרפתית: falaise
- קוריאנית: 절벽
- קטלאנית: penya-segat
- רומנית: faleză
- רוסית: Клиф
- שוודית: klippa
מידע נוסף עריכה
- מבחינה דקדוקית נראה כי המילה נגזרה מן השורש צו"ק, אף על פי כן מבחינת המשמעות קיימת קרבה דווקא לשורש יצ"ק המבטא חוזק ויציבות.
- כיום נהוג להבחין בין המילה צוק, המבטאת סלע זקוף בודד, לבין המילה מצוק, המבטאת קיר אנכי ורחב בעיקר בחופי ימים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: צוק |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צוקים |
סימוכין עריכה
- ↑ מצוּק ומצוֹק, אתר האקדמיה ללשון העברית
צוֹק עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צוק |
הגייה* | tsok |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ו־ק |
דרך תצורה | משקל קוֹל |
נטיות | ר׳ צוֹקים, צוֹק־, ר׳ צוֹקֵי־ |
- לשון המקרא מצוקה, לחץ, קושי, צרה. מוכר בעיקר כחלק מהביטוי "צוק העיתים".
- ”בצוק העתים האלה, יודעים אתם, אין בודקין לפרנסה... “ (סוחר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון עריכה
- לשון המקרא. מילה זו מופיעה פעם יחידה במקרא: ”וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן-מֹצָא דָבָר, לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד-מָשִׁיחַ נָגִיד--שָׁבֻעִים, שִׁבְעָה; וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק, הָעִתִּים.“ (דניאל ט, פסוק כה) [1]
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
סימוכין עריכה
- ↑ מצוּק ומצוֹק, אתר האקדמיה ללשון העברית
השורש צוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|