לָחַץ

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא לחץ
שורש וגזרה ל־ח־ץ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הפעיל כוח על גוף, שאינו יכול לנוע ממקומו, בדר"כ גורם לכאב בגוף חי.
    • ותלחץ את רגל בלעם“ (במדבר כב, פסוק כה)
    • ”הַרְּאִיתֶם כִּי שָׁלַח בֶּן הַמְרַצֵּחַ הַזֶּה לְהָסִיר אֶת רֹאשִׁי רְאוּ כְּבֹא הַמַּלְאָךְ סִגְרוּ הַדֶּלֶת וּלְחַצְתֶּם אֹתוֹ בַּדֶּלֶת“ (מלכים ב׳ ו, פסוק לב)
    • בשביל להפעיל את הטלויזיה צריך ללחוץ על הכפתור האדום בשלט.
  2. עשה צרות. עשה חיי אדם לקשים ובלתי נסבלים.
    • ”צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם.“ (שמות ג, פסוק ט)
    • ”וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם“ (שמות כג, פסוק ט)
    • ”וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אדני כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה“ (שופטים ד, פסוק ג)

גיזרון

עריכה
  • מקור הפועל במקרא.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

לַחַץ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לחץ
הגייה* lakhats
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ח־ץ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ לְחַצִים
  1. [עממי] מצוקה נפשית המופיעה כאשר נדמה שאין יכולת להתמודד.
    • ”צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם.“ (שמות ג, פסוק ט)
    • ”וַיִּשְׁמַע ה׳ אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ.“ (דברים כו, פסוק ז)
    • ”למה קודר אלך בלחץ אויב“ (תהלים מב, פסוק י)
  2. (פיזיקה) בהשאלה מן (1): מאמץ, כוח ליחידת שטח.
    • יחידות המידה המקובלות ללחץ הן פסקל (ביחידות מטריות) ו-PSI (ביחידות בריטיות).

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה לעתים במקרא בחילוף אופייני של האותיות נ׳ ו-ל׳:[1]
    ”גַם חַרְבִּי וְגַם כֵּלַי לֹא לָקַחְתִּי בְיָדִי כִּי הָיָה דְבַר הַמֶּלֶךְ נָחוּץ.“ (שמואל א׳ כא, פסוק ט)

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: לחץ
  ערך בוויקיפדיה: דחק

סימוכין

עריכה