במקורות האכדיים, לתיבת "קִמְצֻ" היקרות יחידה בצורת - kimṣu ובהוראת כריעה.
אמהרית, taqammaṭa טֵקֵמֵתֶ ተቀመጠ בהוראת -להתיישב, לשכב, להשאר.(בלשונות אתיופיה ṭ מקביל ל צד"י+טי"ת העיבריים) "טֵקֵמֵתֶ" - כדרך שאנו רואים בישראל אצל נשים מזרחיות בצורת כריעה שפופה האופיינית לפשוטי-העם באתיופיה, ולתנוחת הכובסת [1].
ערבית, אִנקַמַצַ انكمش לכווץ,לרוקן אוויר.ראו גם קמצן - "שידו מכווצת".
לשון חז"ל ”קמצוץ“ (ירושלמי, מסכת נזיר – פרק ט, הלכה ג) בהוראת "גופה בתנוחת ישיבה וראשה שמוט כלפי מטה","קבורת קמצוץ" היא קבורה שהמת נמצא בתנוחת ישיבה , ונתגלו מספר קברים מסוג זה ברחבי ארץ ישראל. בתקופת המשנה והתלמוד לא נחשבה קבורה מעין זו לקבורה יהודית וההסבר שניתן (במידה ואכן היו יהודים) הוא תאונה שגרמה להמצאותו במצב "קמציצות" [2].