קמצן
קַמְצָן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קמצן |
הגייה* | kamtsan |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ק־מ־ץ |
דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
נטיות | נ׳ קַמְצָנִית, ר׳ קַמְצָנִים |
- לשון ימי הביניים מי שקשה לו הוציא ממון, שממעט בנתינה משלו לאחרים ולעיתים אף למען עצמו
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
עריכה- מן הפועל קָמַץ באשר הוא קומץ את ידו
- במציאות החברתית המעוולת של סוף תקופת ביתשני ניתן הכינוי "בן-חמצן" לכהן מציפורי שהיה נוהג לקמוץ לעצמו מלחם הפנים חלק קטן בגודל גרגירו של חומוס שנקרא בארמית: חמצא או חימצא [1], בלשון המקרא נקשר החומץ עם מעשי-חמס, ועוול: ”מעשה בכהן אחד בציפורין שנטל חלקו וחלק חבירו והוא היה נקרא בן האפון עד היום הוא שדוד אמר, ציטוט:“ (ירושלמי, מסכת יומא – דף לג, עמוד ב) ”אֱֽלֹהַ֗י פַּ֭לְּטֵנִי מִיַּ֣ד רָשָׁ֑ע מִכַּ֖ף מְעַוֵּ֣ל וְחוֹמֵץ“ (תהלים עא, פסוק ד)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ בימי קדם היה השם אפון לשם גנרי עבור מגוון של קטניות ולכן דבק בו כינוי נוסף: בן האפון