חמס
חָמַס [גם חָמַץ]
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חמס |
שורש וגזרה | ח־מ־ס |
בניין | פָּעַל (קַל) |
גיזרון
עריכה- מקור הפועל במקרא. גם חָמַץ ”מכף מעול וחומץ“ (תהלים עא, פסוק ד)[2], ואכן, המקבילה באכדית היא ḫamāṣu. קרוב לסורית: ܚܡܵܣܵܐ (חְמָסָא) - לתפוס, להחזיק.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה
תרגום
עריכהחָמָס
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חמס |
הגייה* | khamas |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־מ־ס |
דרך תצורה | משקל קָטָל |
נטיות | ר׳ חֲמָסִים; חֲמַס־, ר׳ חִמְסֵי־ |
- מצב שבו אדם גוזל את רכושו של אחר בחוסר צדק.
- ”וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ; אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ...“ (בראשית טז, פסוק ה)
- ”וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי, וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי; מֵאִישׁ חֲמָסִים, תַּצִּילֵנִי.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק מט)
- ”וַיִּתֵּן אֶת־רְשָׁעִים קִבְרוֹ, וְאֶת־עָשִׁיר בְּמֹתָיו; עַל לֹא־חָמָס עָשָׂה, וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו.“ (ישעיהו נג, פסוק ט)
- ”...כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים, וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס.“ (יחזקאל ז, פסוק כג)
- ”וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, וְיִקְרְאוּ אֶל־אֱלֹהִים בְּחָזְקָה; וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וּמִן־הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם.“ (יונה ג, פסוק ח)
- ”לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי; וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן, יִשָּׂא.“ (חבקוק א, פסוק ג)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חמס |