זעק חמס
זָעַק חָמָס
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זעק חמס |
הגייה* | za'ak khamas |
חלק דיבר | פועל |
מין | זכר |
שורש | ז־ע־ק; ח־מ־ס |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | נ׳ זָעַקָה חָמָס, ר׳ זָעַקוּ חָמָס |
- מחה על מעשה בלתי הוגן.
- ”כִּי־מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָק חָמָס וָשֹׁד אֶקְרָא; כִּי־הָיָה דְבַר־יהוה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל־הַיּוֹם.“ (ירמיהו כ, פסוק ח)
- ”הֵן אֶצְעַק חָמָס, וְלֹא אֵעָנֶה; אֲשַׁוַּע, וְאֵין מִשְׁפָּט.“ (איוב יט, פסוק ז)
- ”בבית-הכנסת, באזני המונים, זעק חמס על המעשה הנפשע ותבע להחרים את הרופא.“ (אדרת אליהו, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
- "אבי עלי צועק חמס / שדי לו ונמאס. / ראו מיד, בבת אחת / וכבר לבי נמס." (שובב עם לב זהב, מאת תמר פרימור)
גיזרון
עריכה- מקור הביטוי במקרא.