רשע

רָשַׁע

לשון המקרא התנהג ברוע. הירע את מעשיו החל לפעול רע
- ”ולא רשעתי“ (שמואל ב׳ כב, פסוק כב)
- ”עוינו רשענו“ (מלכים א׳ ח, פסוק מז)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רשע
הגייה^*	rasha
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־שׁ־ע
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	נ׳ רְשָׁעָה, ר׳ רְשָׁעִים, נ"ר רְשָׁעוֹת

איש רע. מי שפועל במודע בניגוד לנורמות המקובלות, בצורה שפוגעת באופן ממשי בזולת.
- ”מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע.“ (שמות כג, פסוק ז)
- ”צַדִּיק אַתָּה יְהוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד.“ (ירמיהו יב, פסוק א)
- ”אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ט, עמוד ב)
(הלכה) מי שעובר על "איסור לאו" שחייבים עליו מלקות.
- ”אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס“ (שמות כג, פסוק א)

ערך בוויקיפדיה: רשע

ציטוטים בוויקיציטוט: רשע

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:רשע

ערך בוויקיפדיה: רשע

ציטוטים בוויקיציטוט: רשע

טקסט בוויקיטקסט: מצוה:לא להטות משפט רשע