עוה
לערך העוסק בעַם קדום מחבל עזה; ראו עוים.
עִוָּה א
עריכהעִוָּה ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עיווה |
| הגייה* | 'iva |
| חלק דיבר | שם |
| מין | |
| שורש | {{{שורש}}} |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא (משמעות משוערת) שם מקום שתושביו הוגלו ע"י סנחריב מלך אשור.
- ”אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד, אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם, הֵנַע וְעִוָּה, כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי.“ (מלכים ב׳ יח, פסוק לד)
גיזרון
עריכה- יש שפירשו שהמילה אינה שם אלא פועל, ראו פרשנים מפרשים. ויש שפירשו שהוא שם מקום, תוך הסתמכות על פסוק אחר: ”וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם...“ (מלכים ב׳ יז, פסוק כד) וכן תרגם בפשיטתא בשני המקומות: "עוא". רוזנמילר וגזניוס הביאו לכך ראיה נוספת, שאם היה פועל היה צריך לומר: "הנעתי ועויתי" בגוף ראשון.
פרשנים מפרשים
עריכה- תרגום יונתן: "טַלְטְלִינוּן וְאַגְלִיאִינוּן".
- ר"א מבלגנצי: "הנע– הגלה את עמו, ועוה– את ארצו".
- שד"ל פירש שהוא שם של עבודה זרה, ו"מלך" בפסוק הוא הכינוי לע"ז (כמו "מֺלֶךְ"), והציע להגיה בעקבות תה"ש "ענה", והכוונה לאלהות "עֲנַמֶּלֶךְ" שהיו עובדים אותה בעיר סְפַרְוַיִם.
עָוָה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עווה |
| שורש וגזרה | ע־ו־י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא עשה שלא כהוגן.
- ” לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים“ (אסתר א, פסוק טז)
- ”אָנָּא הַשֵּׁם, עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה ח)
גיזרון
עריכה- מקראי
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהעַוָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עווה |
| הגייה* | {{{הגייה}}} |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ו־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ עַוּוֹת, ס׳ עַוַת |
- לשון המקרא שבר, קלקול.
- ”עַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה גַּם זֹאת לֹא הָיָה עַד בֹּא אֲשֶׁר לוֹ הַמִּשְׁפָּט וּנְתַתִּיו.“ (יחזקאל כא, פסוק לב)
- ”הוה על הוה. / עוה על עוה.“ (אשמתנו כי רבה, מאת שלמה הבבלי, באתר מאגרים)
- חטא, עוון.
- "רוח אמונה ודעת חונני, אל אתקלה בעווה[1]" (11Q1, תחינה לישועה)
- ”טורח עותינו בים הצלל נא. / ידידיך מצרה הציל נא.“ (שבעתא למשמרות, מאת פינחס הכהן, באתר מאגרים)
גיזרון
עריכה- 1. הופעה יחידה במקרא. יש מפרשים בהוראת עי - מקום חרב. ויש שפירשו שאינו שם־עצם אלא תואר נקבה.
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכה- ↑ יש שפענחו: "עויה"