שבר
שָׁבַרעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שבר |
שורש וגזרה | שׁ־ב־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- חילק דבר במכה; הפעיל כוח על עצם ופירקו לגורמים.
- ”וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ-הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת.“ (בראשית יט, פסוק ט)
- ”לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.“ (במדבר ט, פסוק יב)
- ”שָׁבַר יְהוָה מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים.“ (ישעיהו יד, פסוק ה)
- ”כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שָׁבַרְתִּי אֶת-עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל.“ (ירמיהו כח, פסוק ב)
- בהשאלה: קנה מוצרי מזון.
- ”וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם.“ (בראשית מב, פסוקים ב – ג)
- ”אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם-מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם.“ (דברים ב, פסוק ו)
- ”וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת-נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא-אָכַל הָאַרְיֵה אֶת-הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת-הַחֲמוֹר.“ (מלכים א׳ יג, פסוק כח)
- ”הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא-כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב.“ (ישעיהו נה, פסוק א)
גיזרוןעריכה
- 2. על־פי שבר את רעבונו או שבר את הצום[דרוש מקור].
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
השורש שׁבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שִׁבֵּרעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ש־ר־ש |
בניין |
- לשון המקרא הרס ניתץ
צירופיםעריכה
ניגודיםעריכה
- איחה (אִחוּי) (אנגלית: defragment)
שֶׁבֶר אעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבר |
הגייה* | shever |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ב־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
- לשון המקרא מזון, בפרט דגנים.[1]
גיזרוןעריכה
- מקראי.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
סימוכיןעריכה
- ↑ "שבר", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7668)
שֵׁבֵרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | shever |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | ש־ב־ר |
דרך תצורה | |
נטיות |
- פתרון.
גיזרוןעריכה
- מצוד"צ: "שברו - רוצה לומר פתרונו כי החלום הוא דבר סתום וסגור ועל ידי הפתרון ישובר ויופתח".
- מן אכדית שַׁבְּרוּ shabrū שִפעל של - בַּרוּ barū ,בהוראת "חזה" , "הראה חזון" [1]. הצירוף האכדי שהגייתו מאר-בַּאַרֻ (mār bārū) בהוראת "מעמד הכהנים" (כנראה משום יכולתם לבאר את הכתובים).
- בברית הישנה מופיעה תיבת "interpretation" בהוראת, "הקְשר" כחלופה בלשון אנגלית לתיבת - "שברו".
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
- סברה.
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבר |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
שֶׁבֶר בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבר |
הגייה* | shever |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ב־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ שְׁבָרִים |
- מקום מנופץ בחפץ, אשר לא נפרדו חלקיו.
- מצב שלילי שאינו תמידי, משבר.
- (מתמטיקה) מספר לא שלם: בין אפס לאחד; ע"פ רוב כזה המתואר כיחס בין שני מספרים שלמים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
צירופיםעריכה
ניגודיםעריכה
- מספר שלם (3)
תרגוםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: שבר |
שִֹבֵּרעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ש־ב־ר |
בניין | פִּעֵל |
גיזרוןעריכה
- קרוב אל הפועל בארמית סבר
- 2. מצוי יותר בסמ"ך סִבֵּר
צירופיםעריכה
- לשֹבר את האוזן
- חלום ושברו (וסברו)
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: word
שֶֹבֶרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | שֹ־ב־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ אין נס׳ שִֹבְרִי שִֹבְרָהּ |
- תקוה
- ”אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה'“ (תהלים קמו, פסוק ה)
- ”סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי“ (תהלים קיט, פסוק קטז)
- ”הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה, עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ, הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ; אַל בְּנֹתַי, כִּי-מַר-לִי מְאֹד מִכֶּם--כִּי-יָצְאָה בִי, יַד-יְהוָה.“ (רות א, פסוק יג)
- "רגע לפני שנשבר/הבוקר מאיר והלילה עבר/אני חוזר והוא עוד שר שם מלמעלה" (אמצע הלילה בכפר, מאת הראל מויאל)
גיזרוןעריכה
- ”הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה?“ (רות א, פסוק יג) לשונה של מגילת רות היא בעיקרה לשון המקרא הקלאסית האופיינית רובד עברית קדומה של תקופת בית ראשון, אך עם זאת כמה מלים וביטויים בהשפעת ארמית כמו 'שבר' בהוראת 'תקווה' מעידים הם על תקופה מאוחרת בהרבה (וכך גם עם תיבת תעגינה בהמשך הפסוק מלשון עגונה , האופיינית ללשון חז"ל).
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: word
הערות שולייםעריכה
- ↑ הכתובת הכנענית הגדולה מקארא-טפה נ"ה טור-סיני לשונינו, אלול תשי"א