תִּקֵּןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא תיקן
שורש וגזרה ת־ק־ן
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא הכין, יצר, עריך וסידר. העמיד יצירה על מכונה.
    • ”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד-דַּעַת אֶת-הָעָם; וְאִזֵּן וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב, פסוק ט)
    • ”משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים.“ (בבלי, מסכת ברכותדף מח, עמוד ב)
    • "למה הם דומים לטבח שמתקן סעודה לעצמו ואף שמצטער בעצמו אין מתקן לאחרים אלא לעצמו" (אבות דר"נ פכ"ח)
  2. החזיר למצב הרצוי לאחר שנמצא פגם.
    • ”רְאֵה אֶת-מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים; כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ?“ (קהלת יז, פסוק ג)
    • ”וכל המקלקלין פטורין והמקלקל על מנת לתקן שיעורו כמתקן (משנה, מסכת שבתפרק יג, משנה ג)
    • ראיתי שולחן שבור זרוק באשפה, ותיקנתי אותו – ממש כמו חדש.
  3. עסק בפעולות רוחניות שנועדו להסיר פגמים מהנשמה או מהעולם.
    • ע"פ ספרי קבלה, יעקב אבינו במעשיו עם המקלות, תיקן את הניצוצות של נשמות עם ישראל.
  4. לשון חז"ל החליט על איסור או מצוה לרבים. בדרך כלל כגדר וסייג. גם תקנה

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל; ייתכן כי חילוף עיצורים ק/כ של המילה תִּכֶּן, המצויה יותר בתנ"ך.
  • 3: ערבית הפועל 'אַתקַנה' أَتْقَنَ בהוראת "להביא לכדי שלמות" .

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

תֶּקֶןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תקן
הגייה* teken
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ת־ק־ן
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ תְּקָנִים; תֶּקֶן־, ר׳ תִּקְנֵי־
  1. מפרט או שיטה מקובלים, ואף במקרים מסוימים מחייבים, ליישום בתחום מסוים (בתעשייה, בשירותים, בלשון וכיו״ב).
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  2. (יש לשכתב פירוש זה): הכנה לתפקיד. מקום מועמד למילוי תפקיד.
    • חסרים תקנים לרופאים בבית החולים.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תקן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תקנים