לשון
לָשׁוֹן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לשון |
| הגייה* | lashon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר ונקבה |
| שורש | ל־ו־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קַטְלוֹן |
| נטיות | לְשׁוֹן־; ר׳ לְשׁוֹנוֹת; כ׳ לְשׁוֹנִי |
- שריר בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים הממוקם בפה, אשר אחראי לחוש הטעם ואצל האדם משתתף בפעולת הדיבור.
- ”...וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר־יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן־הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד...“ (שופטים ז, פסוק ה)
- ”הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן, לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה; אֲנִי יהוה אֶעֱנֵם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם.“ (ישעיהו מא, פסוק יז)
- ”תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי; אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם, עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.“ (תהלים קלז, פסוק ו)
- ”נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ; וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ, כְּרֵיחַ לְבָנוֹן.“ (שיר השירים ד, פסוק יא)
- דבר המתאפיין בהיותו צר וארוך, כגון: רצועה, חבל ארץ, או ים.
- הצלילים שמשמיע אדם והמתחברים למילים ולמשפטים המובנים לאחרים ובאמצעותם אפשר להעביר מידע.
- ”כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל־הָעָם הַזֶּה.“ (ישעיהו כח, פסוק יא)
- ”אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס, וְישְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ־שָׁקֶר, וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם.“ (מיכה ו, פסוק יב)
- ”לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת; וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת.“ (משלי טו, פסוק ב)
- ”...אֶל־מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְאֶל־עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ; לִהְיוֹת כָּל־אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ.“ (אסתר א, פסוק כב)
- ”לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה; שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ז, משנה א)
- "אין כותבין לא עברית, ולא ארמית, ולא מדית, ולא יוונית, כתב בכל לשונות, בכל כתבים, לא יקרא בה, עד שתהא כתובה אשורית." (מסכתות קטנות, מסכת סופרים, פרק א, הלכה ז)
גיזרון
עריכה- המילה משותפת לשפות שמיות רבות; אכדית: lišānu, ארמית: ܠܫܢܐ (לִשָּׁנָא), ערבית: لِسَان (לִסָאן), געז: lǝs(s)an) ልሳን).
- בשפות אפרו־אסייתיות אחרות (שאינן שמיות), המילה מופיעה ללא נ'; כך במצרית: ns, בהאוסה: harshe, ובשפות ברבריות: ilǝs.
צירופים
עריכה- בהאי לישנא (בזו הלשון)
- בלע את הלשון
- בלשון המעטה
- דבקה לשונו לחכו
- התרו חרצבות לשונו
- חד לשון
- חיים ומוות ביד הלשון
- חרץ לשון
- כבד לשון
- ככתבו וכלשונו
- כפל לשון
- לשון אש
- לשון הקודש
- לשון הרע
- לשון חכמים
- לשון ים
- לשון מאזניים
- לשון נופל על לשון
- לשון נקיה
- לשון סגי נהור
- לשון עם זר (לע"ז)
- לשון של זהורית
- מטבע לשון
- עורך לשון
- על קצה הלשון
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- שפה (3)
