לשון חכמים

לְשׁוֹן חֲכָמִיםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לשון חכמים
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ל־ש־ן; ח־כ־ם
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. ניב של העברית שהגיע לשיא תפוצתו במאה הראשונה לסה"נ ועד המאה החמישית. זוהי שפת המשנה, התוספתא, התלמוד והמדרשים.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: לשון חכמים