שָׁלוֹם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלום
הגייה* shalom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות שְׁלוֹם־; ר׳ שְׁלוֹמוֹת
 
יונת השלום.
 
אנשים מברכים זה את זה לשלום.
  1. שלווה, מנוחה, שקט.
    • ”יִשָּׂא יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.“ (במדבר ו, פסוק כו)
  2. מצב של ידידות ושתוף פעולה בין מדינות ובין בני אדם.
    • ”וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה.“ (יהושע ט, פסוק טו)
    • ”וַיְרַפְּאוּ אֶת-שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם.“ (ירמיהו ו, פסוק יד)
    • על מנת שישרור שלום, על המדינות לחתום על הסכם שלום.
  3. מילת ברכה הנאמרת בעת מפגש ובעת פרידה בין אנשים.
    • ”וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי וַיָּבֹא אֲלֵהֶם וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל-אַחֲרָי.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יט)
    • ”וַיְרַפְּאוּ אֶת-שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם.“ (ירמיהו ו, פסוק יד)
    • ”אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם.“ (משנה, מסכת אבותפרק ו, משנה ט)
    • "וְלִפְעָמִים / הַחֲגִיגָה נִגְמֶרֶת / כִּבּוּי אוֹרוֹת / הַחֲצוֹצְרָה אוֹמֶרֶת / שָׁלוֹם לַכִּנוֹרוֹת / אַשְׁמֹרֶת תִּיכוֹנָה נוֹשֶׁקֶת לַשְּׁלִישִׁית – / לָקוּם מָחָר בַּבֹּקֶר וּלְהַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית." (הַחֲגִיגָה נִגְמֶרֶת, מאת נעמי שמר)
  4. שם פרטי לזכר.

גיזרון

עריכה
  • בלשונות קדם-שמיים:שלעם (šalꜥm), במשמעות שלם, היה שלם, שלא ניזוק. אכדית: (šalāmu). ארמית:שְׁלָמָא. געז,טיגרנית: שאלם (sälam ,ሰላም). ערבית: سَلَام (סַלָאם).
  • בשורה-14 במכתבי תענך הכתובים בכתב אכדי בניב כנעני, מופיעה תבנית "שֻׁוּלוּם" "(šu-lum) בהוראת ברכת שלום. התיבה מופיעה בפפירוס אנאסטאזי א בכתב הירוגליפי בשפה מצרית-תיכונה בה אין הבחנה בין האותיות ל↔ר לפיכך נהגתה בצורה: שָרְם (šarm) ושימשה בהוראת "ברכת-שלום". מקבילה ל-שָׁלם šlm [1]. נגזרת של אותה מילה מצרית: "ש-ר-מתי" (sharmātȧ), ובתעתיק לעברית: "ש-ל-מתי" , פירוש: תשלום, הוקרה ,מנחה [2] [3].מופיע כברכה בארמית בפפירוס פדואה בצורה: שלם [4].
  • מצוי בצורת "סלם" ברובד לשון חז"ל ממכתבי בר כוכבא, הועלתה ההשערה שקרה הדבר בהשפעת חוג היהודים בעלי מבטא זר מבסביבתו של בר כוכבא שלא נהגו לבטא את הגה שׁי"ן, ושהשפיעו על לשון בר כוכבא או סופרו. דוגמת יהודי יוון והבלקן שמבטאים - "סבת סלום","רוס הסנה" או העגה המזרחית-ערבית: סַלָאם

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
   (1,2)
  • אנגלית:peace‏‏‏‏‏
  • אספרנטו:paco‏‏‏‏‏
  • גרמנית: Frieden‏‏‏‏‏
  • הוואית: maluhia‏‏‏‏‏
  • הודית: शांति‏‏‏‏ (תעתיק: śā̃nti)
  • לטינית: pax‏‏‏‏
  • סוואהילית: jambo‏‏‏‏‏
  • סינית: 和平‏‏‏‏, 平安‏‏‏‏
  • ספרדית: paz‏‏‏‏
  • ערבית: سلام‏‏‏‏ (תעתיק: סַלָאם)
  • צרפתית: paix‏‏‏‏‏ (1,2); calme‏, repos‏‏‏‏‏ (1)
  • רוסית: мир‏‏‏‏ (2)‏ (תעתיק: mir)
   ברכה הנאמרת בעת מפגש
χαίρετε‏‏‏‏ (תעתיק: chaírete)
(תעתיק: konnichi wa)
  • לטינית: salve‏, ave‏‏‏‏
  • סוואהילית: jambo‏‏‏‏
  • סינית: 你好‏‏‏‏‏ (מנדרינית: nǐhǎo)
  • ספרדית: hola‏‏‏‏‏
  • ערבית: مرحبا‏‏‏‏ (תעתיק: מַרְחָבָּאן)
  • פולנית: cześć‏, siema‏‏‏‏‏
  • פורטוגלית: olá‏‏‏‏‏
  • פינית: hei‏, moi‏, terve
  • פרסית: سلام‏‏‏‏ (תעתיק: סַלָאם)
  • צ'כית: ahoj‏‏‏‏‏
  • צרפתית: salut‏‏‏‏
  • קוראנית: 안녕‏‏‏‏‏ (תעתיק: annyeong)
  • קזחית: сәлем‎‏‏‏‏‏ (תעתיק: sälem)
  • רומנית: bună‏, salut‏‏‏‏‏
  • רוסית: здорово‏‏‏‏ ‎(תעתיק: zdoróvo),
привет‏‏‏‏‏ (תעתיק: privét)
   ברכה הנאמרת בעת פרידה
έρρωσο‏‏‏‏ (תעתיק: érrhōso)
それでは‏‏‏‏ (תעתיק: sore dewa)

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שלום
  ציטוטים בוויקיציטוט: שלום
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלום
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברכת שלום

שִׁלּוּם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שילום
הגייה* shilum
חלק דיבר שם־פעולה
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ שִׁלּוּמִים
  1. מתן הגמול המגיע.
    • ”בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה, בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם; יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל – אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ; עַל רֹב עֲוֹנְךָ, וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה.“ (הושע ט, פסוק ז)
    • במסגרת הסכם השילומים, העבירה גרמניה לישראל סכומי כסף גדולים כפיצוי לניצולי השואה.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה


השורש שׁלם

השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

עריכה
שׁ־ל־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁלֵם שָׁלֵם יִשְׁלַם שְׁלַם לִשְׁלֹם
נִפְעַל נִשְׁלַם נִשְׁלָם יִשָּׁלֵם הִשָּׁלֵם לְהִשָּׁלֵם
הִפְעִיל הִשְׁלִים מַשְׁלִים יַשְׁלִים הַשְׁלֵם לְהַשְׁלִים
הֻפְעַל הֻשְׁלַם מֻשְׁלָם יֻשְׁלַם -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁלֵּם מְשַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שַׁלֵּם לְשַׁלֵּם
פֻּעַל שֻׁלַּם מְשֻׁלָּם יְשֻׁלַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּלֵּם מִשְׁתַּלֵּם יִשְׁתַּלֵּם הִשְׁתַּלֵּם לְהִשְׁתַּלֵּם

הערה

עריכה
  • לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
  • השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם").


סמוכין

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. heirowords-4 עמ'996
  2. ראו:אסטלת ישראל 26
  3. "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 727
  4. יוסף נוה/כתובות ארמיות קדומות (1960-1964) לשונינו ניסן תשכ"ה