שלום עליכם
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שלום עליכם |
הגייה* | shalom alekhem |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות |
- נוסח ברכה מקובלת גם ליחיד וגם לרבים במפגש בין אנשים. בתשובה נהוג להפוך את הצירוף: "עליכם השלום".
- "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן; מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא." (שלום עליכם)
- המלך ניגש אל הזקן ואמר לו: שלום עליכם. ענה הזקן: עליכם השלום ורחמי ה' וברכותיו.[1]
מקור
עריכה- פרופ' אבי הורביץ נוהג לחלק את לשון העברית-המקראית לשתי תקופות. הקדומה יותר היא לשון בית ראשון בה נעשה שימוש תדיר באות היחס-ל', כדוגמת שלום ל- כמו בפסוקים: ”שָׁלוֹם לָךְ“ (שופטים יט, פסוק כ) ”וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם“ (במדבר ו, פסוק כו) ,רק החל מספרות בית שני בה נעשה נפוץ שילובה של מילת היחס על בלשון יחיד כדוגמת: "שלום עליך" כדוגמת: ”שָׁלוֹם, עַל-יִשְׂרָאֵל.“ (תהלים כב, פסוק ט) ”וְשָׁל֥וֹם וָשֶׁ֛קֶט אֶתֵּ֥ן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל“ (דברי הימים א׳ כב, פסוק ט) [2]. בלשון רבים שגור הביטוי בצורה: "שלום עליכם" כשהיא מופנית לרבים[3]. החל מימי הביניים יש תיעוד של שימוש בברכת "שלום עליכם" בלשון רבים גם כשהיא מופנית לאדם יחיד.
- ייתכן שמקורו של הנוסח הזה בשפה הארמית, שבה יש ברכה דומה: "שלמא עלייכו".[4]
ביטויים קרובים
עריכהתרגום
עריכה- יידיש: שלום־עליכם
- ערבית: أَلسَّلَامُ عَلَيْكُم (תעתיק: אַ־סַּלָאם עַלַיְכֻם)
מידע נוסף
עריכה- שלום עליכם הוא גם שם-העט של שלום (בן נחום) רבינוביץ', מגדולי הסופרים ביידיש.
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שלום עליכם (ברכה) |
הערות שוליים
עריכה- ↑ יהודה לוי נחום, הזקן והמלך, מתוך הספר "חשיפת גנוזים מתימן", עמוד שע"ט, באתר "נוסח תימן",
- ↑ משה ויינפלד, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום. כרך יא (תשנ"ז), עמ'-352
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכותדף י"ט, עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס״ב , עמוד א׳