יְדִידוּת עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ידידות
הגייה* yedidut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־ד־ד
דרך תצורה משקל קְטִילוּת
ידיד + ־וּת
נטיות ר׳ יְדִידוּיוֹת
  1. יחסים בין שני אנשים או יותר אשר מחבבים זה את זה ונהנים האחד מחברתו של השני.
    • ”עָזַבְתִּי אֶת-בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת-נַחֲלָתִי נָתַתִּי אֶת-יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ“ (ירמיהו יב, פסוק ז)
    • "מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ, / אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה; / בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ, / בּוֹאִי כַלָּה נְסוּכָה." (מה ידידות)
    • "אני סימן, אני עדות, / לידידות ולבדידות; / וגם במשעולי ילדות / אצעד לבטח." (אני גיטרה, מאת נעמי שמר)

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: ידידות
  ציטוטים בוויקיציטוט: ידידות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ידידות