יַחַס

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יחס
הגייה* yakhas
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ח־ס
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ יְחָסִים; ר׳ יַחֲסֵי־
  1. התייחסות לאדם, לחפץ או לעניין כלשהם.
    • מלכתחילה הם גילו כלפיו יחס אוהד במיוחד.
  2. בהשוואה ל־. בחינת דבר מסוים בהשוואה לדבר אחר.
  3. שיעור ההתאמה בין שני גדלים. מנת חלוקת מספרים אחד בשני.
    • היחס בין הבנות לבנים בקבוצה הוא 3 ל־2.
  4. (מתמטיקה) התאמה מוגדרת בין אובייקטים. תת קבוצה של המכפלה הקרטזית של מספר כלשהו של קבוצות.
    • הסימנים "=", "<", "~" ו־"|" מייצגים את היחסים "שווה", "גדול מ־", "שקול ל־" ו"מחלק את".
    • שקילויות, פונקציות ופעולות בינאריות הם סוגים של יחסים.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

יֹחַס

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יוחס
הגייה* yokhas
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ח־ס
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ יֻחֲסִין
  1. לשון חז"ל היסטוריה משפחתית.
    • ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, מָצָאתִי מְגִלַּת יֻחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם וְכָתוּב בָּהּ, אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.“ (משנה, מסכת יבמותפרק ד, משנה יג)
    • ”עשרה יוחסין עלו מבבל: כהני, לויי, ישראלי, חללי, גרי, וחרורי, ממזרי, נתיני, שתוקי, ואסופי.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק ד, משנה א)

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה בתנ"ך במשמעות זו בשֹין (ספר היחשֹ) וכפועל (המתיחשֹים) כ-20 פעמים בספר עזרא, נחמיה ודבה"י. בחז"ל כתובה בסמ"ך. משמעות יחס כיום קשר וזיקה בין דברים נולדה מהרחבה למשמעות זו.

צירוף

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: יוחסין

יִחֵס

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה י־ח־ס
בניין פִּעֵל
  1. הודיע או הכיר בקשר בין שני דברים.
    • היא כזו גאוותנית, כל ההצלחות שלי היא מיחסת לעצמה

גיזרון

עריכה
  • על פי הפועל התיחס בלשון חז"ל (במקרא התיחשׂ) בהקשר הזיקה המשפחתית בעיקר.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

עריכה