יַחַס

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאיחס
הגייה*yakhas
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשי־ח־ס
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ יְחָסִים; ר׳ יַחֲסֵי־
  1. התייחסות לאדם, לחפץ או לעניין כלשהם.
    • מלכתחילה הם גילו כלפיו יחס אוהד במיוחד.
  2. בהשוואה ל־. בחינת דבר מסוים בהשוואה לדבר אחר.
  3. שיעור ההתאמה בין שני גדלים. מנת חלוקת מספרים אחד בשני.
    • היחס בין הבנות לבנים בקבוצה הוא 3 ל־2.
  4. (מתמטיקה) התאמה מוגדרת בין אובייקטים. תת קבוצה של המכפלה הקרטזית של מספר כלשהו של קבוצות.
    • הסימנים "=", "<", "~" ו־"|" מייצגים את היחסים "שווה", "גדול מ־", "שקול ל־" ו"מחלק את".
    • שקילויות, פונקציות ופעולות בינאריות הם סוגים של יחסים.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא ב־ש' שמאלית: ”וָאֶמְצָא סֵפֶר הַיַּחַשׂ“ (נחמיה ז, פסוק ה)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

יֹחַס

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאיוחס
הגייה*yokhas
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשי־ח־ס
דרך תצורהמשקל קֹטֶל
נטיותר׳ יֻחֲסִין
  1. לשון חז"ל היסטוריה משפחתית.
    • ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, מָצָאתִי מְגִלַּת יֻחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם וְכָתוּב בָּהּ, אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.“ (משנה, מסכת יבמותפרק ד, משנה יג)
    • ”עשרה יוחסין עלו מבבל: כהני, לויי, ישראלי, חללי, גרי, וחרורי, ממזרי, נתיני, שתוקי, ואסופי.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק ד, משנה א)

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה בתנ"ך במשמעות זו בשֹין (ספר היחשֹ) וכפועל (המתיחשֹים) כ-20 פעמים בספר עזרא, נחמיה ודבה"י. בחז"ל כתובה בסמ"ך. משמעות יחס כיום קשר וזיקה בין דברים נולדה מהרחבה למשמעות זו.

צירוף

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: יוחסין

יִחֵס

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרהי־ח־ס
בנייןפִּעֵל
  1. הודיע או הכיר בקשר בין שני דברים.
    • היא כזו גאוותנית, כל ההצלחות שלי היא מיחסת לעצמה

גיזרון

עריכה
  • על פי הפועל התיחס בלשון חז"ל (במקרא התיחשׂ) בהקשר הזיקה המשפחתית בעיקר.


נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה