הִיסְטוֹרְיָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא היסטוריה
הגייה* historya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ הִיסְטוֹרְיוֹת; הִיסְטוֹרְיָת‏‏־
  1. רצף מאורעות מתועדים עם הֶקְשֶר משותף על ציר זמן.
  2. תולדותיו של עם או של עמים בתקופת שנים מוגדרת.
    • ”חושבני שהמומנט של עכשיו - איני מתכוון רק למומנט זה של שלטון היטלר, אלא לכל השנים האחרונות - הוא אולי באמת כביר ומכריע לא רק בהיסטוריה שלנו, אלא בזו של האנושיות כולה.“ (בשעה זו, מאת חיים נחמן ביאליק, באתר מאגרים)
    • "תולדות עם ישראל" הוא המקצוע החלופי להיסטוריה כללית והוא זה הנלמד בבתי הספר הממלכתיים-דתיים.
  3. תיאור התפתחותו של נושא מסוים בעל עניין, כמו היסטוריה של המדע, היסטוריה של הרפואה, היסטוריה צבאית וכו'.
    • ”המקרים של ח"כים שנבחרו ברשימה אחת ועברו לאחרת בלא לוותר על המנדט שלהם ידועים ולמרבה הצער ההיסטוריה של הכנסת מרופדת בהם היטב.“ ("מעריב", 24 בפברואר 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  4. רצף מתועד של אירועים מתחום מוגדר.
    • ”ד"ר קרסטן אמר בוועידת עורכי הדין בבאד גודססברג, כי הימלר הראה לו פעם את ההיסטוריה הרפואית של היטלר.“ ("הצֹפה", 20 בספטמבר 1957, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "מוזילה פיירפוקס" הוא דפדפן שקשה מאוד לשחזר בו את היסטוריית הגלישה.
  5. בהשאלה: עתיק, שאבד עליו הכלח; שייך לעבר.
    • ”ירון פרסלני הדהים אתמול את באי האיצטדיון בקרית חייים, כשהתייצב בהרכבה הפותח של קבוצתו [...] זאת לאחר שיומיים קודם לכן הצהיר ש„מכבי חיפה זה כבר היסטוריה עבורי, לא אשחק עוד בשורותיה...“.“ ("מעריב", 7 בספטמבר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  6. בהשאלה: ארוע מכונן, ארוע רב חשיבות (כזה הראוי להירשם בדפי ההיסטוריה).

גיזרון

עריכה
  • מיוונית: istoría) ιστορία) – מחקר; ובהשאלה סיפור. מיוונית דרך לטינית לשאר לשונות אירופה.
  • "היסטוריה" במובן של "מחקר" מופיע ביוונית, למשל, בשם חיבורו של אריסטו τῶν περὶ τὰ ζῷα ἱστοριῶν ("מחקרים על בעלי חיים"); בלטינית בשם חיבורו של פליניוס הזקן historia naturalis ("מחקרי הטבע").[1]

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: היסטוריה

סימוכין

עריכה
  1. נתן שפיגל, מילים מספרות: מבחר מונחים וגילגולם בתרבות האנושית. ירושלים, הוצאת י"ל מאגנס, תשנ"ב. עמ' 131.