בַּת אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בת
הגייה* bat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה נקבה מן בן
נטיות ר׳ בָּנוֹת; בַּת־, ר׳ בְּנוֹת־
  1. אדם ממין נקבה, עפ"ר בטרם הגיעה לבגרות.
    • ”וְאִם-לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה-לָּהּ.“ (שמות כא, פסוק ט)
    • ”רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.“ (משלי לא, פסוק כט)
    • ”כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת.“ (שיר השירים ב, פסוק ב)
  2. צאצא ממין נקבי.
    • ”וַיְהִי כִּי-הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם.“ (בראשית ו, פסוק א)
    • ”וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל-בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין-לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ-בַת.“ (שופטים יא, פסוק לד)
  3. סמיכות בגיל־
    • ”וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת-שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת.“ (במדבר טו, פסוק כז)
    • ”רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לְעוֹלָם מִכְרָהּ קַיָּם עַד שְׁתְּהֵא שָׁם כְּדֵי שֶׁתְּשַׁיֵּר בַּשָּׂדֶה בַּת תִּשְׁעָה קַבִּים, וּבַגִּנָּה בַּת חֲצִי קַב, וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בֵּית רֹבַע.“ (משנה, מסכת כתובותפרק יא, משנה ד)
    • ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֶגְלָה, בַּת שְׁנָתָהּ; וּפָרָה, בַּת שְׁתַּיִם; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עֶגְלָה, בַּת שְׁתַּיִם; וּפָרָה, בַּת שָׁלֹשׁ אוֹ בַּת אַרְבַּע.“ (משנה, מסכת פרהפרק א, משנה א)
  4. בהשאלה: דבר חשוב ויקר בצירוף בת עין
  5. סמיכות דבר הסמוך לאחר חלק ממרכיב גדול.
    • ”בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר.“ (בראשית מט, פסוק כב)
    • ”אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד-נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל.“ (יהושע טו, פסוק מז)
    • ”לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה אַרְבַּע לֹא-אָמְרוּ הוֹן.“ (משלי ל, פסוק טו)

גיזרוןעריכה

  • מן בֵּן. למלה מקבילות בשפות שמיות נוספות, ביניהן ערבית: بِنْت (הגייה: בִּנְת). הצורה המקורית של המילה בעברית הייתה בַּנְתְּ, אך בשל קשיי הגייה נשמטה האות נו"ן, ועדות לקיומה ניתן למצוא בצורת הריבוי (בָּנוֹת) ובדגש החזק המופיעה בנטיות (בִּתִּי).
  • 4. גם במילה בן משמעיות דומות כמו בני ברק

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: girl‏‏‏‏‏ (1,2); daughter‏‏‏‏‏ (3)
  • ערבית: بنت‏‏‏‏ (הגייה: בִּנְת), ابنة‏‏‏‏ (הגייה: אִבְּנַה)
  • צרפתית: fille‏‏‏‏‏ (1,3); femme‏‏‏‏‏ (2)

ראו גםעריכה

בַּת בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בת
הגייה* bat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ בַּתִים; בַּת־, ר׳ בַּתֵי־
  1. לשון המקרא יחידת מידה קדומה לנוזלים, שנפחה שווה לנפח מידת היבש הקרויה אֵיפָה.
    • ”וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן; אַלְפַּיִם בַּת, יָכִיל“ (מלכים א׳ ז, פסוק כו)
    • ”מֹאזְנֵי צֶדֶק וְאֵיפַת צֶדֶק וּבַת צֶדֶק יְהִי לָכֶם.“ (יחזקאל מה, פסוק י)
    • ”הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ.“ (יחזקאל מה, פסוק יא)
    • ”אמר רב חסדא דאמר קרא (יחזקאל מה, פסוק יא) האיפה והבת תוכן אחד יהיה [לכם], מה בת שלש סאין אף איפה שלש סאין.“ (בבלי, מסכת מנחותדף עז, עמוד א)

גיזרוןעריכה

  • הגיזרון אינו ידוע.
  • בת = 11 ליטר בקירוב. בלכיש נמצא שבר קנקן ועליו חקוק כתובת "בת למלך" בתוספת מידת היחס 1=2, חוקרים העריכו תכולת קנקן זה בכ-22 ליטר. ההנחה היא שהכתובת על הקנקן "בת למלך" אין פירושה קנקן אחד = בת אחת בלבד, כי אם כמות של בתים או חלקי בתים בקנקן, לפי 11 ליטר בקירוב. כך שהסימון 1=2 שקול כנגד 2 לטרים בקנקן.
(ראוי לציין שבתקופת המקרא נהגו בשתי מידות הנושאות אותו שם, רגילה-בת , ו"בת מלך" שערכה נאמד בכ-17 אחוז יותר. לדוגמה אמה,ואמת המלך שהיתה גדולה יותר בשיעור 17 אחוז. גם הנביא יחזקאל מוסר שמנה היתה שקולה ל-50 שקל כסף. ומנה מסופוטמית מלכותית שקולה היתה ל 60 שקל כסף) [1].

נגזרותעריכה

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י על יחזקאל מה י: "ואיפת" - למדת היבש; "ובת" - למדת הלח.
  • רש"י על יחזקאל מה יא: "תכן אחד" - לשון מניין כמו ותוכן לבנים תתנו (שמות ה') מדה אחת זו עשירית לחומר של יבש שהוא שלשים סאין וזו עשירית לחומר הלח.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: bat‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

סמוכיןעריכה

  1. שמואל ייבין, מידות ומשקלות תקניות שונות בישראל בתקופת המקרא,לשונינו, לא, ד‎ (תמוז תשכ"ז)