אם
אֵם
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אם |
הגייה* | em |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־מ־ם |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות | ר׳ אִמָּהוֹת גם'׳ אִמּוֹת; אֵם־, ר׳ אִמּוֹת־; כ׳ אִמִּי, אִמּוֹתֵינוּ |
- אישה שיש לה ילד, נקבת בעלי חיים שיש לה ולדות, הורה ממין נקבה.
- ”וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי“ (בראשית ג, פסוק כ)
- ”אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּמוּרָה/ וּבְאַלְמְנוּתָהּ עֲנִיָּה מְרוּדָה“ (אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ/ לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ..." ("לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם", זלדה)
- לשון חז"ל בהשאלה: רחם; האיבר בו מתפתח העובר בגוף האשה.
- ”אמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאת מאלכסנדריא של מצרים עד שהם חותכין את האם שלה בשביל שלא תלד“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ד, משנה ד)
- אישה מנהלת או אחראית במוסד.
- אם הבית מנהלת את הפנימיה.
- מקור, מה שיש לו הסתעפויות.
- הבטלה אם כל חטאת.
- על לוח האם במחשב מורכבים לוח המעבד, כרטיס זיכרון, כרטיס תקשורת, כרטיס שמע, ועוד.
- התברר ששלוש החברות שהשתתפו במכרז, כולן חברות בת של חברת אם אחת.
גזרון
עריכה- באוגריתית: 𐎜𐎎 (אֻם)[1]; בכנענית 𐤀𐤌 (אם),[2] או 𐤀𐤌𐤀 (אמא)[3] בהגיית (על פי תעתיקים יווניים) אַמָּא.[4]
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: mother
- אספרנטו: patrino
- גרמנית: Mutter
- ספרדית: madre
- עברית: amá
- ערבית: أم (תעתיק: אם)
- צרפתית: mère
- רוסית: мать (תעתיק: mat')
ראו גם
עריכהאִם
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אם |
הגייה* | 'im |
חלק דיבר | מילת חיבור |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא במקרה ש-, בתנאי-
- אם לא תאכל, יבוא שוטר.
- ”הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ“ (בראשית ד, פסוק ז)
- "ואם קיבל הבעל אחריות הנדוניה עליו, ונעשת ברשותו – אם פחתה, פחתה לו, ואם הותירה, הותירה לו – הרי זו נקראת נכסי צאן ברזל; ואם לא קיבל אחריות הנדוניה עליו, אלא הרי היא ברשות האישה – אם פחתה, פחתה לה, ואם הותירה, הותירה לה – הרי זו נקראת נכסי מלוג." (משנה תורה, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ז)
- במשפט שבועה: לא, שלא.
- ”וְהוּא יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַה' לֵאמֹר: אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב“ (מלכים א׳ ב, פסוק ח)
- לשון המקרא כאשר.
- לשון ימי הביניים אף כי, כמו.
- "בראות הדרו גיל לכל נכאב, ואם הן בחזותו אויבים נעצבו." (טודרוס בן יהודה אבולעפיה/"בתי זמיריי קודמים יערבו")
- "ובַחר בתבונה מנעוריו,ואם כור הזמן שָׁבַע בחרוֹ" . (ר' שלמה אבן גבירול/"אני האיש") {{{2}}}
- "שלח יונה מבשרת, ואם אינה מספרת"|(ר' שמואל הנגיד/"שלח יונה")}}
גזרון
עריכה- בכנענית 𐤀𐤌 (אם).[5]
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהאֹם
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אום |
הגייה* | om |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־מ־ם |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ אֻמִּים; אֹם־, ר׳ אֻמֵּי־ |
- עברית חדשה מחבר מכני בצורת קולר מתכת עם תבריג פנימי, המתברג על בורג.
- (יש לשכתב פירוש זה):
- ”בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַחֲצִי גְרִיס וְהָלַךְ מִן הָאֹם כַּחֲצִי גְרִיס, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה; וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ד, משנה ח)
גיזרון
עריכה- גם אוּם. תרגום שאילה מגרמנית: Mutter – אֵם.
- ועד הלשון העברית, מילון למונחי הטכניקה, תרפ"ט (1929); מילון למונחי כלי־יד, תשכ"ה (1965); מילון למונחי המכונית, תשט"ו (1955).
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- מוּטְרָה (סלנג)
תרגום
עריכה- אנגלית: nut
- גרמנית: Mutter
- ערבית: صمولة (תעתיק:צמולה)
- צרפתית: écrou
- רוסית: гайка (תעתיק:gayka)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אום |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אומים |
הערות שוליים
עריכה- ↑ לוחות UT Krt, 49 VI, 51 III, 52, 607
- ↑ KAI 11, 24 (מצבת כלמו), 26 (כתובת אזתוד),48 (כתובת בנבעל)
- ↑ KAI 83
- ↑ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 171
- ↑ KAI 10 (מצבת יחומלך), 13 (הסרקופג של תבנת), 14 (הסרקופג של אשמונעזר השני), 26 (כתובת אזתוד), 69