אלו
לערך העוסק במילת שאלה; ראו אילו.
אִלּוּ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אילו |
| הגייה* | ilu |
| חלק דיבר | מילת תנאי |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | אִי + לוּ |
| נטיות | |
- לשון המקרא מילת תנאי שלילית.
- ”כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי, לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד; וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי, כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.“ (אסתר ז, פסוק ד)
- ”וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם וְטוֹבָה לֹא רָאָה; הֲלֹא אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הוֹלֵךְ.“ (קהלת ו, פסוק ו)
גיזרון
עריכה- מופיע במקרא פעמיים, באסתר מלעיל [כמו ההגיה המקובלת] ובקהלת מלרע. במקום אחר בקהלת מופיע: ”וְאִילוֹ“ (קהלת ד, פסוק י), אמנם לדעת רוב המפרשים המשמעות שם היא: אוי לוֹ.
- הלחם של אִי + לוּ. קיימות מילים דומות בשפות שמיות נוספות - אכדית: ulâ, הלחם של ū+lā; סורית: ܐܸܠܵܐ (אִלָא), הלחם של אִי+לָא.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: whereas
אֵלּוּ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אלו |
| הגייה* | elu |
| חלק דיבר | מילת גוף |
| מין | זכר/נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
| כינויי הרמז | |||
|---|---|---|---|
| גוף | קרוב | רחוק | |
| זכר | זה | ההוא (הלז) | |
| נקבה | זאת / זו | ההיא | |
| ז"ר | אלה / אלו | ההם | |
| נ"ר | ההן | ||
- לשון חז"ל כינוי רומז לצורת הריבוי.
- "עַד מָתַי תַחְסְרוּן מִן אֵלּוּ וְאֵלּוּ, וְנַפְשְׁכֶם צְמֵאָה מְאֹד תִּהְיֶה." (בן סירא נא)
- ”אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִים, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין. אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִים מִן הַתְּפִלָּה.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה א)
- ”...אֵלּוּ כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. וְעַל כֻּלָּן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: ...“ (משנה, מסכת פאה – פרק ו, משנה ה)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: these
מידע נוסף
עריכה- בלשון חז"ל שימש גם ככינוי רומז לעצמים רחוקים, אבל כיום משמש רק לעצמים קרובים.
- דגש לתפארת הקריאה באות למ"ד.
קישורים חיצוניים
עריכה- זאת וזו, אלה ואלו, באתר האקדמיה ללשון העברית, 25/03/2010.