לערך העוסק במילת שאלה; ראו אילו.

אִלּוּ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אילו
הגייה* ilu
חלק דיבר מילת תנאי
מין
שורש
דרך תצורה אִי + לוּ
נטיות
  1. לשון המקרא מילת תנאי שלילית.
    • ”כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי, לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד; וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי, כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.“ (אסתר ז, פסוק ד)
    • וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם וְטוֹבָה לֹא רָאָה; הֲלֹא אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הוֹלֵךְ.“ (קהלת ו, פסוק ו)

גיזרון

עריכה
  • מופיע במקרא פעמיים, באסתר מלעיל [כמו ההגיה המקובלת] ובקהלת מלרע. במקום אחר בקהלת מופיע: ”וְאִילוֹ (קהלת ד, פסוק י), אמנם לדעת רוב המפרשים המשמעות שם היא: אוי לוֹ.
  • הלחם של אִי + לוּ. קיימות מילים דומות בשפות שמיות נוספות - אכדית: ulâ, הלחם של ū+; סורית: ܐܸܠܵܐ (אִלָא), הלחם של אִי+לָא.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

אֵלּוּ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלו
הגייה* elu
חלק דיבר מילת גוף
מין זכר/נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
כינויי הרמז
גוף קרוב רחוק
זכר זה ההוא (הלז)
נקבה זאת / זו ההיא
ז"ר אלה / אלו ההם
נ"ר ההן
  1. לשון חז"ל כינוי רומז לצורת הריבוי.
    • "עַד מָתַי תַחְסְרוּן מִן אֵלּוּ וְאֵלּוּ, וְנַפְשְׁכֶם צְמֵאָה מְאֹד תִּהְיֶה." (בן סירא נא)
    • ”אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִים, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין. אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִים מִן הַתְּפִלָּה.“ (משנה, מסכת ברכותפרק ג, משנה א)
    • ”...אֵלּוּ כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. וְעַל כֻּלָּן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: ...“ (משנה, מסכת פאהפרק ו, משנה ה)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: these‏‏‏‏

מידע נוסף

עריכה
  • בלשון חז"ל שימש גם ככינוי רומז לעצמים רחוקים, אבל כיום משמש רק לעצמים קרובים.
  • דגש לתפארת הקריאה באות למ"ד.

קישורים חיצוניים

עריכה