חָמוֹת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חמות
הגייה* khamot
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה נקבה מן חָם
נטיות ר׳ חֲמָיוֹת; חֲמוֹת־, ר׳ חַמְיוֹת־
  1. לשון המקרא אֵם־הבעל ביחס לאשתו. להבדיל מחותנת.
    • ”כִּי אָמַר אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְ.“ (רות ג, פסוק יז)
    • ”כִּי-בֵן מְנַבֵּל אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.“ (מיכה ז, פסוק ו)
  2. לשון חז"ל אימו של בן הזוג, שנשואים לו, בין איש ובין אישה.

גיזרון

עריכה
  • המילה משותפת לכמה לשונות שמיות, למשל: ארמית "חמא", ערבית حَم (חָם).
  • על־אף שמקובל כיום להשתמש גם במילה חותנת לתיאור קשר זה, החותנת היא אם־האשה ביחס לבעלהּ. בלשון המקרא נעשית הפרדה בין חותן וחותנת לחם וחמות, בהתאמה.[1]
    בלשון חז"ל, ככל הנראה בהשפעה ארמית, לא היתה הפרדה בין שני זוגות המונחים הללו. לשון המקרא היא החריגה בהקשר זה, כיוון שברוב השפות אין הפרדה בין צמדי המושגים הללו.[2]

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • בשפה העממית נהוג צורה שגויה חַמָּה. ובנסמך חַמָּתוֹ חַמָּתָהּ.

ראו גם

עריכה
  1. חם וחמות, חותן וחותנת, באתר האקדמיה ללשון העברית, 23 ביולי 2015
  2. החתן, הכלה והחותנת, באתר השפה העברית