אָב אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אב
הגייה* av
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ב־י/ה
דרך תצורה משקל קָל
נטיות ר׳ אָבוֹת; אַב־ גם אֲבִי־, ר׳ אֲבוֹת־
  1. הורה ממין זכר.
    • אני בנו השני של אבי.
    • ”וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ“ (בראשית יז, פסוק ה)
    • ”וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים“ (מלכים ב, פסוקים ביב)
    • ”בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ“ (משלי י, פסוק א)
    • זֶכֶר אָבִי עָטוּף בִנְיָר לָבָן / כִפרוּסוֹת ליוֹם עֲבוֹדָה"" (אבי, מאת יהודה עמיחי)
  2. בהשאלה: סמכות גבוהה בהקשר מסוים. או המחליף את תפקיד האב במוסד.
    • אב בית הדין היכה בפטישו.

גיזרוןעריכה

  1. במקדש איביס שנבנה עי דריווש מלך פרס חקוקים טקסטים המהללים את האל המצרי רע בהם מופיעה תיבת המילה "אָבֻּתְּ"-ab-ut , בהוראת 'סבים','אבות מייסדים' [1] .
  • פיניקית, שבאית אב , סוקוטרית e'ǝb בהוראת 'גדול', ערבית أَب ab , אכדית אֲבּו abu, אוגריתית - אֲבּ aba, מנדעית אֲבּא, ארמית-סורית ܐܒܐ, ארמית־גלילית אַבָּא, טיגרית אַבּוֹ abbo, אמהרית אַבַּת abbat, באסקית אַבַּדֵ abade בהוראת אב-מנזר,מטיף, אנגלית 'אבּוט' בהוראת אב המנזר.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: father‏‏‏‏
  • גרמנית: Vater‏‏‏‏
  • ספרדית: Padre‏‏‏‏
  • ערבית: أب‏, والد‏‏‏‏
  • יידיש: פוטער‏‏‏‏
  • צרפתית: papa‏‏‏‏
  • איטלקית: papà‏‏‏‏
  • הולנדית: vader‏‏‏‏
  • פורטוגזית: pai‏‏‏‏
  • רוסית: отец‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏
  • רומנית: tată‏‏‏‏
  • טורקית: baba‏‏‏‏

סינית: 父亲‏‏‏‏ אוזבקית: ota‏‏‏‏ אזרית: ata‏‏‏‏ אינדונזית: ayah‏‏‏‏

ראו גםעריכה

השורש אבה

השורש א־ב־ה הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נפ"א וגם לגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

א־ב־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָבָה אוֹבֶה יֹאבֶה אֱבֵה לֶאֱבוֹת
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערהעריכה

  • שורש קרוב אוה (יותר נטיות) ותנייני תאב.

אָב בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אב
הגייה* av
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
חודשים עבריים

תשריחשוון / מרחשווןכסלו
טבתשבטאדרניסןאייר
סיווןתמוזאב/ מנחם אבאלול

  1. החודש האחד־עשר בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחודש החמישי בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. מגיע אחרי תמוז, ולפני אלול. בחודש אב 30 יום.

גיזרוןעריכה

  • עפ"י לוח גזר 'ירחו זמר' בהוראת 'זמירת הגפנים' היה שמו הקדום של חודש אב מן הממסד הבבלי. בשומרית, ואכדית-עתיקה 𒉈 בהגיית 'אֲבֻּ' - אש,להט. וגם בהוראת תנור נייד מכיל גחלים-'לוחשות', בתרבות הבבלית אַבֻּ abu הוא שמה של אלוהות בבלית שהיה גם לחודש החמישי במניין החודשים הבבלי, אבֻּ נחשב גם ל'חודש האבוּקה' ובנוסף התהדר בייחוסו כ-'אב כל צֶמח' בנם של אנליל ונינחור סאג.
  • יש הסוברים כי שם החודש נגזר מן המילה אֵיבָה (מהשורש א־י־ב), משום שהוא מתאפיין בחום כבד ה"מתאכזר" אל בני־האדם, וגם משום שבתרבות אכד 'יום-אִיבּוּ' ibbû נחשב ליום הזעם הבבלי שהיה מצוין ב-19 לחודש אב . יוסיפוס מציין שבאחד באב מת אהרון הכהן בחודש שהעברים יכנוהו 'סאבא' [2].
  • ערבית: آب (אַָאבּ) – אוגוסט.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • ערבית: آب‏‏‏‏ (הגייה: אַָאבּ)

אָב געריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אב
הגייה* av
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ב־י/ה
דרך תצורה
נטיות
  1. חפץ, מאווה, דבר רצוי או נחשק.
    • "אָבִי יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד נֶצַח עַל תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי אָוֶן." (איוב)
    • "ואמר הפיטן: ותאמר (אסתר) אבי וחפצי יבא המלך והמן, אל המשתה לו מזומן" (זמירות למגילה, ר' ישראל נג'ארה)

גיזרוןעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: wish‏‏‏‏
  • גרמנית: Wunsch‏‏‏‏
  • צרפתית: désir‏‏‏‏

ראו גםעריכה

אֵבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אב
הגייה* ev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ב־ב
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ אִבִּים; אֵב־, ר׳ אִבֵּי־
  1. ניצן, צמח רענן.

גיזרוןעריכה

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות; אמהרית: ʾäbäba) አበባ) – פרח, ארמית: אִנְבֵּה – פריוֹ, אכדית: apuקנים.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary: With an Index of English Words" ,1920 ,E. A. Wallis Budge" page 4
  2. קדמוניות-היהודים ח"ד, ד',ז'