אביב
אָבִיבעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אביב |
| הגייה* | aviv |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ב־ב |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ אֲבִיבִים |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
פריחה בעונת האביב.
| עונות השנה |
|---|
- לשון המקרא גרגרי תבואה בשלים וקשים.
- אחת מארבע עונות השנה, עונת מעבר בין החורף לקיץ, בה מתחמם מזג האוויר והפריחה בשיאה.
- ”שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה; / אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!“ (שמחה רבה
, מאת בלהה יפה בזֶמֶרֶשֶׁת) - ”חברי־אהובי מהתיכון נהרג במלחמה והוא בן תשעה־עשר אביבים.“ (עיר הנידחת, מאת אידה צורית, בפרויקט בן יהודה)
- איזו פריחה נפלאה, רואים שהאביב הגיע.
- ”שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה; / אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!“ (שמחה רבה
- בהשאלה (2): כינוי לתקופת הנעורים, לתקופה של לבלוב והתחדשות.
- שם פרטי לזכר ולנקבה
גיזרוןעריכה
- השורש א־ב־ב קשור לפריחה ולבלוב. להשוואה פרח בלשונות שמיות – אמהרית: ʾäbäba) አበባ) וארמית: ܗܒܒܐ (הבבא).
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
אחת מעונות השנה
|
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: אביב |
 טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אביב |
| טקסט בוויקיטקסט: ערכי לשון הקודש - אבב |