כרמל

כַּרְמֶל עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כרמל
הגייה^*	karmel
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ר־ם
דרך תצורה
נטיות

הכרמל: מבט מקיבוץ מעגן מיכאל.

רכס במישור החוף הצפוני של ארץ ישראל ואחד המחוזות בו, הנחשב גם כמטרופולין חיפה.
- ”מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד מֶלֶךְ-יָקְנֳעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד“ (יהושע יב, פסוק כב)
- ”וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבֹּץ אֶת-הַנְּבִיאִים אֶל-הַר הַכַּרְמֶל.“ (מלכים א׳ יח, פסוק כ)
- ”הֲלוֹא-עוֹד מְעַט מִזְעָר וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב.“ (ישעיהו כט, פסוק יז)
- ”גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל-הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל.“ (נחום א, פסוק ד)
ישוב בדרום הר חברון.
- ”וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן. מָעוֹן כַּרְמֶל וְזִיף וְיוּטָּה.“ (יהושע טו, פסוקים נד – נה)
- ”וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְאֶלֶף עִזִּים וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת צֹאנוֹ בַּכַּרְמֶל.“ (שמואל א׳ כה, פסוק ב)
לשון המקרא גרעיני תבואה לחים, שנקטפו בעוד התבואה רעננה.
- ”וְאִם-תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהֹוָה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ.“ (ויקרא ב, פסוק יד)
- ”וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק מב)
רובה סער מקוצר מתוצרת ישראל
- לטענת היצרנים, רובה מדגם כרמל מתאים "לפעולות של יחידות לחימה קטנות במגוון סביבות ועבור סבבי לחימה ארוכים" וויקיפדיה,ערך:רוס"ר כרמל

גיזרון עריכה

(3:) יתכן קרוב לאשורית ובבלית בהגיית: כָּארַמו,כַּרְמֻ (karammu או karmu) בהוראת אלומות-חיטה,איזור אחסון. מצוי גם כפועל כּרמֻ (karāmu) בהוראת לערום,לאחסן,לשמור,להיות-מכוסה. ראב כָּארַמִי (rab karami) היה משלח ידו של האחראי על איזור האחסון ^[1].
חז"ל (מנחות סו ע"ב) אמרו שהשורש מורכב, לפי דעה אחת מ'כר' ו'מלא', כלומר שהתבואה בשדה הגיעה לבשלות, ולפי דעה אחרת מ'רך' ו'מל', שהתבואה הגיע לבשלות והתרככה עד שקל לקלף (למול) אותה.
רש"ר הירש (ויקרא ב, יד) אמר שהוא גזור משורש כ־ר־ם בתוספת ל', תופעה שלטענתו מצינו במילים נוספות, כמו גבעול, ערפל, קרסל.
תרגום השבעים תירגמו ”בְּרָכָל“ (שמואל א׳ ל, פסוק כט) כשם המקום: כרמל.