מֶטְרוֹפּוֹלִין עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מטרופולין
הגייה* metropolin
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ מֶטְרוֹפּוֹלִינִים
 
המטרופולין של טוקיו, הגדולה שבמטרופולינים.
  1. לשון חז"ל עיר בירה; עיר ראשית במדינה, בארץ או במחוז.
    • ”אמר רבי יצחק לשם זו פמייס עקרון תעקר זו קסרי בת אדום שהיא היתה מטרופולין של מלכים.“ (בבלי, מסכת מגילהדף ו, עמוד א)
    • ”דָּבָר אַחֵר, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכָל הָאֲרָצוֹת, כְּדִכְתִיב (יהושע טו, פסוק מז) אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ.“ (שמות רבה, פרשה כג, סימן י)
    • ”והעיר הזאת רבת-הגבעות, המזכירה בכמה פרטים את רומא, יכולה להיות שוב מטרופולין לכל הארצות.“ (רשמי מסע מארץ־ישראל, מאת בנימין זאב הרצל, בפרויקט בן יהודה)
    • "תל־אביב, מטרופולין ים תיכוני, משרתת כמיליון ישראלים ליום נוסף ל־400,000 תושביה והתיירים הרבים הבאים אליה." ("מעריב", 28 במאי 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון עריכה

  • מיוונית: metropolis) μητροπολις) – עיר האם, אליה קשורות המושבות אשר ייסדה מעבר לים.
  • עיר כזו היא מעֵין אֵם לקריות, שהן "בָּנוֹת"; כנראה, למשל, בפסוק המצוטט במבואה לעיל ממדרש רבה[1]

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: מטרופולין
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מטרופולינים

הערות שוליים עריכה

  1. מאיר מדן, לשוננו לעם (מ"ד), ירושלים: ועד הלשון העברית, תשי"ד, עמ' 15