רכס
רָכַס
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | רכס |
שורש וגזרה | ר־כ־ס א, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- חִבֵּר או סגר בין חלקי הבגד.
גזרון
עריכה- אכדית, 'רַכּסוּ' בהוראת הפועל 'לקשור'. אוגריתית, 'רִיכַּס', בהוראת קשירת ראש הגמל בחבל אל אחת מגפיו. נגזרת של 'רכּס' לאגד, לקשור. (קליין)
- גם הצירוף המקראי: "מֵרֻכְסֵי-אִישׁ" קשור בתיבה האכדית שהגייתה: ריקסו (riksu) ומתייחס לאנשים המורגלים ב"קשירת קשרים" (מזימות) כנגד המלך או המנהיג: ”תַּסְתִּירֵם, בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי-אִישׁ“ (תהלים לא, פסוק כא) [1].
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: fasten
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ משה ויינפלד, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום. כרך יא (תשנ"ז), עמ'-353
רִכֵּס
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ריכס |
שורש וגזרה | ר־כ־ס |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל [נדיר] (יש לשכתב פירוש זה):
- ”פרות המרכסות בתבואה אינו עובר משום בל תחסום“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף פט, עמוד א)
גיזרון
עריכהשורש ומשמעות המילה גם במובנה ההלכתי אינה נהירה ונתונה במחלוקת.
פרשנים מפרשים
עריכה- הרמב"ם: לדרוך, להלך[1] וכן הרכסים לבקעה [רֶכֶס א↓].
- באר הגולה על שולחן ערוך חו"מ של"ח: שם ד"ד כתב ה"ה ל' ברייתא שם סוף דף פט פרות המרכסות בתבואה ובהשגות א"א הוא מפר' כלומר עוברות התבוא' לקצר דרך הליכתן למקום אחר וכו' ע"כ ועיקר הפי' כדברי רבינו מל' והרכסים לבקע' והרמב"ן ז"ל מסייעו מהירושלמי פרק ט"ו דתרומות תני בדישו ולא בדרכו
הערות שוליים
עריכה- ↑ הביאו פירושו זה המגיד משנה, הרמב"ם הגר"א ועוד. בהקשר ההלכתי משמעותו דרכות הולכות על התבואה שלא במטרה לדוש אותה. לשון הרמב"ן: "והר"ם הספרדי פי' מרכסות בתבואה שמהלכו' עליה לפי שירט להם הדרך והוא מלשון והרכסים לבקעה והו' סובר שבכל שבהמה עושה בין בדיש בין בשאר דברי' שאוכל' עובר עליה משו' לא תחסו'. ואע"ג דמהיקש' נפיק לה שור במחובר לכללו הביאתו היקש זו וכ"ש עושה בתלוש שאע"פ שאינו דש עובר משום בל תחסום דגמר מדיש והכי תני' בסיפרי וזה שלא כדברי בעל הערוך. ובירוש' בפ"ט דתרומות תני' בדישו ולא בדרכו ר' אלעזר ב"י אומ' ואפי' בדרכו ונר' שזהו מרכסו' שבכאן והיינו דרכו כדברי הר"ם ובנסח ההלכות כתוב המרכס בתבואה וכן היא בתוספת' והוא נר' כלשון הזה"
רֶכֶס א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רכס |
הגייה* | rekhes |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־כ־ס ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ רְכָסִים; רֶכֶס־, ר׳ רִכְסֵי־ |
- תצורת קרקע מאורכת הגבוהה מסביבתה, שרשרת גבעות או הרים.
- בהשאלה: בליטה מאורכת.
- שריר המשור הקדמי נאחז ברכס בצדה הקדמי של עצם השכמה.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
- מארמית-יהודית ("רִכְסָא") הוא שבריר של אבן המשמש בבניה כנקודת חיבור המקושרת לאבן בזווית אחרת. ומכאן גם המשמעות המודרנית[דרוש מקור].
רש"י: קשר בין הפועל רָכַס לרֶכֶס שעניינו קיפול והצמדה רמב"ם: בפועל רִכֵּס שבלשון חז"ל קשר לרֶכֶס שעניינו דריכה והליכה.
צירופים
עריכהרכס הרים(גיאוגרפיה, גיאולוגיה)
תרגום
עריכה- אנגלית: ridge, crest, mountain range
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: רכס |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רכסים |
רֶכֶס ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רכס |
הגייה* | rekhes |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־כ־ס |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ רְכָסִים; רֶכֶס־, ר׳ רִכְסֵי־ |
- עברית חדשה (ימאות) קֶשֶׁר שֶׁל חֶבֶל בְּחֶבֶל אַחֵר.
- "רֶכֶס אוֹרְגִים מְשַׁמֵשׁ לִקְשִׁירַת שְׁנֵי חֲבָלִים אוֹ לִקְשִׁירַת חֶבֶל לְלוּלָאַת הַחֶבֶל [...]. (רב חובל זאב הים, חבלים וקשרים, 1944)
גיזרון
עריכה- מן ר־כ־ס, רָכַס – קשר, חיבר.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- קֶשֶׁר (בשימוש רווח)
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: List of bend knots |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קשרי רכיסה |