רָכַס

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא רכס
שורש וגזרה ר־כ־ס א, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. חִבֵּר או סגר בין חלקי הבגד.
    • וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד“ (שמות כח, פסוק כח)
    • כשהתחזקה הרוח רכסתי את מעילי.

גזרון

עריכה
  • אכדית, 'רַכּסוּ' בהוראת הפועל 'לקשור'. אוגריתית, 'רִיכַּס', בהוראת קשירת ראש הגמל בחבל אל אחת מגפיו. נגזרת של 'רכּס' לאגד, לקשור. (קליין)
  • גם הצירוף המקראי: "מֵרֻכְסֵי-אִישׁ" קשור בתיבה האכדית שהגייתה: ריקסו (riksu) ומתייחס לאנשים המורגלים ב"קשירת קשרים" (מזימות) כנגד המלך או המנהיג: ”תַּסְתִּירֵם, בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי-אִישׁ (תהלים לא, פסוק כא) [1].

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: fasten‏‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. משה ויינפלד, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום. כרך יא‎ (תשנ"ז), עמ'-353

רִכֵּס

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא ריכס
שורש וגזרה ר־כ־ס
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל [נדיר] (יש לשכתב פירוש זה):

גיזרון

עריכה

שורש ומשמעות המילה גם במובנה ההלכתי אינה נהירה ונתונה במחלוקת.

פרשנים מפרשים

עריכה
  • הרמב"ם: לדרוך, להלך[1] וכן הרכסים לבקעה [רֶכֶס א↓].
  • באר הגולה על שולחן ערוך חו"מ של"ח: שם ד"ד כתב ה"ה ל' ברייתא שם סוף דף פט פרות המרכסות בתבואה ובהשגות א"א הוא מפר' כלומר עוברות התבוא' לקצר דרך הליכתן למקום אחר וכו' ע"כ ועיקר הפי' כדברי רבינו מל' והרכסים לבקע' והרמב"ן ז"ל מסייעו מהירושלמי פרק ט"ו דתרומות תני בדישו ולא בדרכו

הערות שוליים

עריכה
  1. הביאו פירושו זה המגיד משנה, הרמב"ם הגר"א ועוד. בהקשר ההלכתי משמעותו דרכות הולכות על התבואה שלא במטרה לדוש אותה. לשון הרמב"ן: "והר"ם הספרדי פי' מרכסות בתבואה שמהלכו' עליה לפי שירט להם הדרך והוא מלשון והרכסים לבקעה והו' סובר שבכל שבהמה עושה בין בדיש בין בשאר דברי' שאוכל' עובר עליה משו' לא תחסו'. ואע"ג דמהיקש' נפיק לה שור במחובר לכללו הביאתו היקש זו וכ"ש עושה בתלוש שאע"פ שאינו דש עובר משום בל תחסום דגמר מדיש והכי תני' בסיפרי וזה שלא כדברי בעל הערוך. ובירוש' בפ"ט דתרומות תני' בדישו ולא בדרכו ר' אלעזר ב"י אומ' ואפי' בדרכו ונר' שזהו מרכסו' שבכאן והיינו דרכו כדברי הר"ם ובנסח ההלכות כתוב המרכס בתבואה וכן היא בתוספת' והוא נר' כלשון הזה"

רֶכֶס א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רכס
הגייה* rekhes
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־כ־ס ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ רְכָסִים; רֶכֶס־, ר׳ רִכְסֵי־
 
רכס ההימלאיה
  1. תצורת קרקע מאורכת הגבוהה מסביבתה, שרשרת גבעות או הרים.
    • ”כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.“ (ישעיהו מ, פסוק ד).
    • רכס הכרמל משתרע מראש הכרמל מעל מפרץ חיפה ועד רמות מנשה.
  2. בהשאלה: בליטה מאורכת.
    • שריר המשור הקדמי נאחז ברכס בצדה הקדמי של עצם השכמה.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
  • מארמית-יהודית ("רִכְסָא") הוא שבריר של אבן המשמש בבניה כנקודת חיבור המקושרת לאבן בזווית אחרת. ומכאן גם המשמעות המודרנית[דרוש מקור].

רש"י: קשר בין הפועל רָכַס לרֶכֶס שעניינו קיפול והצמדה רמב"ם: בפועל רִכֵּס שבלשון חז"ל קשר לרֶכֶס שעניינו דריכה והליכה.

צירופים

עריכה

רכס הרים(גיאוגרפיה, גיאולוגיה)

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: רכס
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רכסים

רֶכֶס ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רכס
הגייה* rekhes
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־כ־ס
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ רְכָסִים; רֶכֶס־, ר׳ רִכְסֵי־
  1. עברית חדשה (ימאות) קֶשֶׁר שֶׁל חֶבֶל בְּחֶבֶל אַחֵר.
    • "רֶכֶס אוֹרְגִים מְשַׁמֵשׁ לִקְשִׁירַת שְׁנֵי חֲבָלִים אוֹ לִקְשִׁירַת חֶבֶל לְלוּלָאַת הַחֶבֶל [...]. (רב חובל זאב הים, חבלים וקשרים, 1944)

גיזרון

עריכה
  • מן ר־כ־ס, רָכַס – קשר, חיבר.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: bend‏‏‏‏
  • גרמנית: Stek‏, Stich‏‏‏‏
  • צרפתית: nœud‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: List of bend knots
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קשרי רכיסה

סמוכין

עריכה