מְלִילָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלילה
הגייה* mlila
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־ל־ל
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות מְלִילַת־, ר׳ מְלִילוֹת
  1. לשון המקרא שיבולת תבואה שהבשילה וניתן להפריד את גרגריה בידיים.

גזרוןעריכה

  • משורש מ־ל־ל בהוראת נחתך, נכרת, שהתבואה הבשלה קל להפריד חלקיה ולטחון אותה.
  • בחתית מצויה מילה דומה: malla - לטחון.[1]

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רמב"ם (פירוש המשנה מעשרות ד,ה): "ונקראו השבלים הנפרכים מלילות כי מלילה בלשונינו היא הפריכה והכסיסה ביד[2]."
  • רע"ב (מעשרות שם): "המולל מלילות - המהבהב שבולין באור וממעכן בידו להסיר הפסולת."
  • המאירי ורע"ב (עדויות שם): "שבולין שלא בשלו כל צרכן."

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. לקסיקון חיתית
  2. כך לפי תרגום קאפח, ולפי תרגום ר' יוסף ב"ר יצחק בן אלפואל (מהד' וילנא): "נקראים השבלין המהובהבות באש מלילות כי המלילה בלשונם היא המעיכה והעשוי בין האצבעות וכפות הידים".