| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מילמול
|
| הגייה* |
milmool
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
מ־ל־מ־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
ר׳ מִלְמוּלִים
|
- דיבור שקט ולא ברור.
- פתאום באמצע המבחן, השקט הופר על ידי מלמול מסוף הכיתה.
- נגזר מהפועל מלמל, שמקורו מהשורש המקראי מ־ל־ל.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מלמול
|
| הגייה* |
malmool
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
מ־ל־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קַלְקַל
|
| נטיות |
ר׳ מַלְמוּלִים
|
- לשון חז"ל לכלוך.
- ככל הנראה גזור ממלילה - שיבולת שהבשילה. ראה בסעיף 'פרשנים מפרשים'.
פרשנים מפרשים
עריכה
- פירוש הגאונים: "כשהיא יד אדם מלוכלכת בטיט עבה או אם לש בצק ונדבק בצק בידו ומולל ידו אחת על חברתה ונעשין על ידיו כמין גרגרין של שעורין."
- רמב"ם (פירוש המשנה שם): "מלמולין- הם הגרגרים אשר יתעגלו על הידים כשילוש אדם בצק או חומר, ואח"כ יחכך ידיו זה בזה להסיר מעליהם הבצק או החומר."
