שבלת
שִׁבֹּלֶת אעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שיבולת |
הגייה* | shibolet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ש־ב־ל |
דרך תצורה | משקל קִטֹּלֶת |
נטיות | ר׳ שִׁבֳּלִים או'׳ שֻׁבֳּלִין; שִׁבֹּלֶת־, ר׳ שִׁבֳּלֵי־ או'׳ שִׁבֲּלֵי־[1]; כ׳ שִׁבָּלְתּוֹ |
- תפרחת ארוכה בעלת ציר אחיד וראשי עליה מונחים פרחי הדגן.
- ”וָאֵרֶא בַּחֲלֹמִי וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹת וְטֹבוֹת. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם. וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל־הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי.“ (בראשית מא, פסוקים כב – כד)
- ”וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים.“ (ישעיהו יז, פסוק ה)
- ”וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל־נָעֳמִי אֵלְכָה־נָּא הַשָּׁדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים...“ (רות ב, פסוק ב)
- ”שִׁבֹּלֶת שֶׁבַּקָּצִיר וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה, אִם נִקְצֶרֶת עִם הַקָּמָה, הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְאִם לָאו, הֲרֵי הִיא שֶׁל עֲנִיִּים; שִׁבֹּלֶת שֶׁל לֶקֶט שֶׁנִּתְעָרְבָה בַגָּדִישׁ, מְעַשֵּׂר שִׁבֹּלֶת אַחַת וְנוֹתֵן לוֹ.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ה, משנה ב)
- ”שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה כּוֹרְעָה בָּרוּחַ / מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב / וּבְמֶרְחַב הָרִים יוֹם כְּבָר יָפוּחַ / הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת)
גיזרוןעריכה
- מילה שמקורה ממצרים העתיקה sꜣbꜣjr במשמעות זרד, קוצי-פרי,אשכול ענבים. באכדית (שֻבּלְתֻ šubultu). בשפות שמיות ממזרח אפריקה שונתה המשמעות ל"אוזן" :-למשל, בשפת מאהרי:(סבּלִיט seblī́t). בערבית המילה: "سنبل" , והפועל (أَسْبَلَ אֲסבַּלַ) במשמעות להתנדנד, להיות נפול, כפוף כמראה גוום של העוסקים זמן ממושך במקצוע הסבלות .
- מילה מקראית, מקבילות גם בארמית: שְׁבַלְתָּא, ועוד.
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: שיבולת |
הערות שולייםעריכה
שִׁבֹּלֶת בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שיבולת |
הגייה* | shibolet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ש־ב־ל |
דרך תצורה | משקל קִטֹּלֶת |
נטיות | ר׳ שִׁבּוֹלוֹת; שִׁבֹּלֶת־ |
- לשון המקרא זרם חזק של מים שוצפים וגואים במקום מסוים.
- ”וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יַחְבֹּט יְהוָה מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר עַד־נַחַל מִצְרָיִם...“ (ישעיהו כז, פסוק יב)
- ”אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם, וְאַל־תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה; וְאַל־תֶּאְטַר־עָלַי בְּאֵר פִּיהָ.“ (תהלים סט, פסוק טז)
- ”טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה, וְאֵין מָעֳמָד; בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם, וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי.“ (תהלים סט, פסוק ג)
- ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם נְתָנָן בְּשִׁבֹּלֶת הַנָהָר, דַּיּוֹ.“ (משנה, מסכת טהרות – פרק י, משנה ח)
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
|
ראו גםעריכה
שִׁבֹּלֶת געריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שיבולת |
הגייה* | shibolet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ש־ב־ל |
דרך תצורה | משקל קִטֹּלֶת |
נטיות | ר׳ שִׁבּוֹלוֹת; שִׁבֹּלֶת־ |
גיזרוןעריכה
- המילה היא דוגמא למעין קוד שכזה, ושימשה את הגלעדים לזיהוי בני אפרים. כמתואר בספר שופטים: ”וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם; וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אֶעֱבֹרָה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי-גִלְעָד הַאֶפְרָתִי אַתָּה, וַיֹּאמֶר לֹא. וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר-נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן; וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף.“ (שופטים יב, פסוקים ה – ו) לא ידוע מה היה פירוש המילה, אם כסעיף א' לעיל, או שמא כסעיף ב' לעיל.
תרגוםעריכה
|
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: שיבולת (אמצעי זיהוי) |
- אילון גלעד, מה עומד מאחורי המבחן הרצחני שהעמידו אנשי גלעד לשבט אפרים?, באתר "הארץ", 29/06/2022