דגן

דָּגָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דגן
הגייה*	dagan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ג־ן
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ דְּגָנִים; דְּגַן־, ר׳ דִּגְנֵי־

ארבעה מחמשת מיני דגן: חטה, שעורה, כוסמת ושיבולת שועל.

מאכלי דגן

1. לשון המקרא צמח עשבוני ממשפחה שבחד פסיגיים, המשמש לתבואה ומספוא.

   • ”וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן-הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן-הַיָּקֶב.“ (במדבר יח, פסוק כז)
   • ”עַד-בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים.“ (ישעיהו לו, פסוק יז)
   • ”וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן-שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ.“ (תהלים עח, פסוק כד)
   • ”וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ רַבִּים וְנִקְחָה דָגָן וְנֹאכְלָה וְנִחְיֶה.“ (נחמיה ה, פסוק ב)
   • גַּנָּן גִּדֵּל דָּגָן בַּגַּן, דָּגָן גָּדוֹל גָּדַל בַּגַּן

גיזרון

• ארמית: דְּגָנָא; פיניקית: 𐤃𐤂𐤍 (דגן); אוגריתית: dgn 𐎄𐎂𐎐; המלה שמשה גם כשמו של אל הדגן, דגן, ופילון מגבל תרגם את שמו ליוונית כ־Σίτον (דגן, תבואה).
• מלשון אפרו-אסיתית קדומה: (דְהֵגְ-או) dVg(V)w. מצרית קדומה: דוֹגְ'דוֹ dwḏw, "קמח", מן ḏdꜣ בהגיית: דְגֶ'דַ - בהוראת שומן.

צירופים

• דגני בוקר

נגזרות

• דגנית

תרגום

• אנגלית: cereal‏‏‏‏
• צרפתית: céréale‏‏‏‏

ראו גם

• מדגן

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דגנים

טקסונומיה בוויקימינים: Poaceae

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דגנים