דָּגָן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דגן
הגייה* dagan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ג־ן
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ דְּגָנִים; דְּגַן־, ר׳ דִּגְנֵי־
 
ארבעה מחמשת מיני דגן: חטה, שעורה, כוסמת ושיבולת שועל.
 
מאכלי דגן
  1. לשון המקרא צמח עשבוני ממשפחה שבחד פסיגיים, המשמש לתבואה ומספוא.
    • ”וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן-הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן-הַיָּקֶב.“ (במדבר יח, פסוק כז)
    • ”עַד-בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים.“ (ישעיהו לו, פסוק יז)
    • ”וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן-שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ.“ (תהלים עח, פסוק כד)
    • ”וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ רַבִּים וְנִקְחָה דָגָן וְנֹאכְלָה וְנִחְיֶה.“ (נחמיה ה, פסוק ב)
    • גַּנָּן גִּדֵּל דָּגָן בַּגַּן, דָּגָן גָּדוֹל גָּדַל בַּגַּן

במקורה שימשה המילה דגן ככינוי ליבול לאחר שנאסף לערימה[1].

גיזרון עריכה

  • ארמית: דְּגָנָא;[2] פיניקית: 𐤃𐤂𐤍 (דגן);[3] אוגריתית: dgn 𐎄𐎂𐎐;[4]
  • מלשון אפרו-אסיתית קדומה: (דְהֵגְ-או) dVg(V)w. מצרית קדומה: דוֹגְ'דוֹ dwḏw, "קמח", מן ḏdꜣ בהגיית: דְגֶ'דַ - בהוראת שומן.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: דגן
  טקסונומיה בוויקימינים: Poaceae
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דגנים

סימוכין עריכה

  1. ד"ר משה רענן: "דגן", באתר "מכון התורה והארץ"
  2. מילון יסטרוב
  3. A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback, page 94
  4. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 265